תשובה מאהבה חלק א · חלק ד׳ סימן ב׳

א ז"ל הרמב"ם פ"א מהל' כלי מקדש הל' י"ד כלי מקדש שנקבו או שנסדקו אין סותמין אותן אלא מתיכין אותן ועושין אותן חדשים (ובגמרא במס' זבחים דף פ"ח ע"א נאמר נפגמו אין מתקנין אותן עיין שם ברש"י ורבינו ז"ל השמיט נפגמו וזהו קצת הוכחה למשנה למלך ועיין אות ב') ובהלכה ט"ו כ' סכין שנשמט מן הניצב או שנפגם אין מחזירין אותו ואין משחיזין אותו כו' ועושין אחרים שאין עניות במקום עשירות עכ"ד ונראה לענ"ד דעת רבינו מדלא כללם יחד בחד בבא כלי מקדש וסכין שנשמט כו' ש"מ דחלוקי' הם בטעמים ולכך חולקי' לשתי בבות והוא כדעת תוספות בהסוגיא שם בד"ה נשמטה דאין עניות במק"ע עכ"ל וילד"ק אטו כלי מקדש שנקבו כו' לאו משום דמחזי כעניות הוא דשתקו תוספות ולא ציינו דבריהם עד סכין שנשמטה ועיין ברש"י בסוגיא שם לכן נלע"ד לשטת תוספות כלי קודש שנקבו לאו פסול דידהו משום דאין עניות כו' אלא משום דאין זה לכבוד ולתפארת דומי' דבגדי קדש (שכתב הרבינו לקמן פ"ח הל' ד') משא"כ נשמט הסכין מן הניצב אם מחזירין אותו הרי הוא כבתחלה ואין בו פסול אלא משום דאין עניות כו' וכך נוטי' דברי רבינו ז"ל ולכך בכלי שרת שנקבו לא קא יהיב טעמה משום דאין עניות כו' ובסכין יהיב טעם זה ולכך לא כללם יחד בחד בבא כי טעמיהם חלוקי' ומה דלא יהיב טעמא אצל כלי קדש שנקבו כו' דלית בהו לכבוד ולתפארת דטעם זה לא נזכר בגמ' אצל כלי קדש ואין דרכו של רבינו להביא משא"כ גבי סכין אע"ג דגם שם לא נאמר טעם זה בגמרא אין עניות במק"ע (ועיין מ"ש לקמן אי"ה אות ב') אך קשה אי הוי הטעם בכלי קדש שנקבו משום דאין זה לכבוד ולתפארת ה"ל לרבינו לומר פסולי' (כמ"ש לקמן פ"ת הל' ד') ואפשר כיון דלא נאמר בהדי' לכבוד ולתפארת אצל כלי הקדש אלא בבגדי קדש ולכך בדעבד עבודה כשרה יען מתוך דברי מרן בכסף משנה נראה דטעם משום דאין עניות כו' סובב הולך גם על כלי הקדש שנקבו כו' עיין עליו בהלכה י"ב וי"ד והוא כדעת רש"י בסוגיא עכ"פ חזינן דקפדי על מחזי כעניות ולא חששו שהתורה חסה על ממונן של ישראל (ועיין אות הסמוך).