תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ט סימן ד׳

ואולם מ"ש כבוד הגאון נ"י באות ב' לא ידעתי מה אידון בי' בגדלת חכמתו דמר ניהו רבא שדומה להדחיני משלשה עמודי עולם הרשב"א והרא"ש והטור ולפענ"ד שלימים הם אתנו הני תלתא רברבתא וכי אני מעולם אמרתי דלא צריכי עשרה בבהכ"נ אלא שהאחד הוצרך לטעום ולאכול כעלות המנחה ואמרת דעכ"ז נצטרף וחשיבי עשרה מתענין כיון דרובא מתענין ואף הוא התענ' רוב היום הא חדא ועוד הלא מראש לא בסתר דברתי שדברי הטור והש"ע נאמרו רק בשאר תעניתם עכצש"ת שקבלו עליהם הצבור להתענות וכמ"ש מהר"מ ב"ח והבר"י והדבר נראה לעינים שכך הוא שהרי הטור מדבר בזה משני וחמישי ושני אחר החג ואח' הפסח ומייתי ע"ז דברי הראב"ד שקראן ת"י ומסיק בשם הרא"ש דבאשכנז עשאום קבע כו' ומסיים אבל קהל שמקבלין עליהן תענית ודאי רבים איקרי וע"ז מסיק הטור ומיהו נראה שצריך שיהו עשרה שמתענין כו' וכן הם דברי הרשב"א בסי' פ"א שרמז עליהן הרב ב"י ונשען גם עליהם רופ"מ נ"י וז"ל שאלת עוד עשרה שקבלו תענית ומקצתם אינם בבה"כ כו' ובזה מסיק הרשב"א דכשאין כלם בבהכ"נ ליכא קביעת ברכת עננו הרי דהרשב"א והרא"ש והטור מיירי רק משאר תעניות שקבלו עליהם הקהל ולא מד"צ וא"כ לא מיבעי דלא הביא כבודו הרב נ"י סתירה עלי בזה אדרבה סייעתא איכא ואפריון נמטי לי' על ככה ואם אמנם ראיתי באות ג' בד"ה ועתה כו' טוען רופ"מ אעיקרא דמלתא דהרב בר"י ומהר"מ ב"ח לחלק בין ד"צ לשאר תעניות בזה דמנא להו לחלק יש ויש ודברי הרשב"א בתשובה הנ"ל מסייעי' להם דלמה זה נקט הרשב"א עשרה שקבלו תענית כו' והיינו בשאר תעניתם ואף שבזה יש לדחוק דמעשה כך הוי ושאלוהו במעשה או דמיירי באמת בד"צ ובקבלו עליהם אבל הרא"ש והטור למה פלפלו בזה רק בשאר תענית ולא דרך כללי בכל התעניו' ואף בד"צ ואם כי קיימו דבריהם לעומות הראב"ד דמחשב להו תעניות לתענית יחידים עכ"פ מ"ש הטור ומיהו נראה שצריך שיהו עשרה כו' למה זה כ' דבר זה כאן בסי' תקס"ו אחרי תעניות הנ"ל דשקיל וטרינהו אם בתענית צבור או כתענית יחיד נחשבו והלא לדע' רומ"פ נ"י יהי' דבר זה כללי אף לכל ד"צ או לענ"ד הדין עם השנים הטובים מהר"מ ב"ח ובר"י אף כי פרפרת נאה העלה רופ"מ נ"י מדברי קדשו דהאי סבא תנא דבי' אלי' וח' ראשי דבר גדול דיבר רופ"מ נ"י בזה כי כן רובו דברי הגאין הזה ברמז ורמיזה נאמרים ויורדים עד עמקי תהום קורא לקול צנוראי.