תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ו סימן ו׳

ב הא לא תשא את שמו לשוא, היא אזהרה אחת מעשרת הדברים, כמו אזהרת לא תנאף, וכי נאמר שאזהרת לא תנאף היא בבא על אשת ישראל נאמרה, ולא בבא על אחת מבנות שאר העמים, הא קיימ"ל הבא על אחת מבנות שארי האומות, אם קנאים פגעו בו והרגוהו הרי הם משובחים וזריזי', וראיה לזה מהמעשה פנחס בזמרי, ודבר זה חמור משאר מיתות ב"ד, דבכלן בעינן התראת עדים וב"ד, אבל בעון החמור הזה, לא בעינן לא התראה ולא בד, לדעת הרמב"ם פרק י"ב מה"ל אסורי ביאה הל' ד', ואפי' לדעת הראב"ד שם אם התרו בו והרגוהו אז המה משובחי', אבל אם לא התרו בו אינם משובחי', אבל כלם שפה אחת ודברים אחדים, שאם הרגוהו שפטורן ודבר זה הלכה למשה מסיני כמבואר במס' סנהדרין דף פ"ב ע"א, והנביא הוכיח להם לישראל (יחזקאל ט"ז) ותזני אל בני מצרים שכניך, גדלי בשר, ותרבי את תזנתך להכעיסני, ותזני אל בני אשור, מבלתי שבעתך, ותרבי את תזנותיך אל ארץ כנען כשדימה וכיוצא בהן הרבה.