תשובה מאהבה חלק א · חלק ר״י סימן ה׳

ועוד י"ל בהא פליגי הרמב"ם והגאונים דהנה עוד כתב הרב"י שם וז"ל אבל כל שאין מחלוקת בקבלתן אלא שאין אנו יודעי' אם היא מו"ח אם לאו לא נכנסה לכלל ס' ואין קורין בה אלא בי"ד לד"ה והעולם שנוהגים לקרות בי"ד וט"ו בכל עיירות המוקפות מן הסתם נראה דסוברים שכיון שאנו רואי' אותה שהיא מוקפה באה לכלל ס' אם היא מוקפת מימות יהושע והיא בכלל מ"ש הרמב"ם עיר שהיא ס' כו' עיין עוד שם והנה לכאורה צ"ע בעיני דברי הגאוני' ודברי הב"י איך שייך לומר בזה דהולכין אחר רוב העיירות הא ודאי יש עיירות בעולם מו"ח מימות יב"נ וה"ל קבוע דקיימ"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומצאתי אחד שהרגיש בזה בס' שער המלך סוף הלכות מגלה וכ' בשם ס' לשון למודי' דלא אמרינן קבוע כמחצה על מחצה דמי אלא היכא דלא יצא מתוך הקבוע כנון עיירית דבאפי נפשייהו קיימי אזלינן בתר רובא ודאי ודמי לבשר הנמצא דאמרינן כל דפריש מרובה פריש א"ד כו' עיי"ש וק"ל עלי' ממה שכתב הר"ש ז"ל בסוף ס' כריתות והביאו הרב פר"ח בי"ד סימן ק"י ס"ק י"ד וז"ל ובהכי ניחא מה שמקשי' העולם יאסור כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמה דפי' ניחא כיון ידעינן היכן נחל איתן לא שייך לומר בו כו' יע"ש הרי דאע"ג דהתם נמי כל שדה ושדה באפי נפשי' קאי ולא יצא מתוך הקבוע ואפ"ה ס"ל להר"ש דמקרי קבוע עכ"ל וכן ראיתי בב"ח י"ד סימן ק"י אות ו' האריך אעפ"י שלא נודע האיסור במקומו דין קבוע יש לו כיון דדין קבוע מוארב לו נפקא כו' והתם כיון שנודע שיש שם ישראל אע"ג דאינו נודע הישראל כלל ה"ל קבוע ה"נ דכוותי' עיין עליו ואחרי בנותי בספרים ומצאתי בס' אלי' רבה סימן תרפ"ח ס"ק ה' גם הוא הביא קושי' זו דה"ל קבוע בשם ס' דרך תמים וגם הוא תירץ ויתיב דלא הוה קבוע אלא במקום שנתברר חנות שחוטה וחנות נבלה אבל אם אין יודעים אזלינן בתר רובה ולכן קברות שאינו מוציאין אזלינן בתר רובה דעלמא דהם נכרים עיי"ש ולא שת לבו לספר הכריתות והב"ח הנ"ל והרבה יש לי להאריך בזה עכ"פ י"ל גם בזה פליגי הרמב"ם והגאונים דלהרמב"ם הוא בכלל קבוע ומנחל איתן נלע"ד דלק"מ דהתם אי אפשר ולכך מדינא קורין בשני ימי' והגאונים ס"ל דאין זה בכלל קבוע אלא אזלינן בתר רובא ואינו אלא להמתנהג בחסידות קורא זה בט"ו ועיין בסמוך.