תשובה מאהבה חלק א · חלק ר״י סימן ב׳

האזינו ואדברה ראשון תחלה על העיר שמקצתן אומרי' שהיא מ"ח ומקצתן אומרי' אינה מו"ח דינה היכן הוא הנה הבית יוסף בא"ח סי' תרפ"ח כתב בשם מהר"י אבוהב שהי' קורא תגר על המנהג שנוהגי' בכל עיר מו"ח לקרות בי"ד וט"ו דע"כ לא קאמר הרמב"ם שקורין בשני ימים אלא בכרך שהיא ס' דהיינו שקצתם אומרים מוקפת היתה מימות יהושע וקצתם אומרים אינה מוקפת מימות יהושע אבל כל שאין יודעי' בה כלל לא מקרי ס' והוא מביא ראי' ממ"ש הרמב"ם פ"א מהל' שגגות אינו חייב בא"ת עד שיהו שם איסור קבוע כיצד אכל חלב וס' אם הי' כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכה חלב וחתיכה שומן ואכל אחת מהן וא"י איזה אכל אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור הרי דלא מקרי ס' להתחייב א"ת עד שיהי' שם איסור קבוע ומינה נשמע לענין קריאת מגלה דסתם עיר המו"ח דאין יודעי' בה אם היא מו"ח מימות יהושע אם לאו דלא בא לכלל ס' כלל ואין קורין בה אלא בי"ד בלבד שהוא זמן קריאה לרוב עולם ולי נראה שאין הנדון דומה לראי' דא"כ אפי' אם נחלקו בקבלתם זה אומר מוק' וזה אומר אינה מוקפת לא יקראו בי"ד ובט"ו דכל כה"ג אינו מחייב א"ת ומבואר בדברי הרמב"ם אבל אם היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן ואכלה פטור וא"ח לומר כן דא"כ הא דכתב הרמב"ם עיר שהוא ס' קורין בה בשני ימים היכא משכחת לה כו' עכ"ל והדבר צל"ע הא ודאי לדעת הרמב"ם פ"ח מה"ל שגגות הלכה ג' האוכל חתיכה ועד א' אומר לו זה שאכלת חלב הי' ועד א' אומר לא אכלת חלב כו' הואיל ואיקבע האיסור כו' ה"ז מביא א"ת עכ"ל ה"ה ה"נ אם מקצתן מקובלין שהוא מ"וח ומקצתן שאינה מו"ח דאיקבע וקורין בי"ד וט"ו וא"כ משכחת לה שפיר פסק הרמב"ם עיר שיש בהם דהיינו אפי' נחלקו בקבלה ודאי לדעת הראב"ד שם דאינו נקבע האיסור אלא א"כ יאמר העד חתיכת של חלב שהיתה עם שומן אכלת ועד אחד יאמר לא אכל אלא שומן וכ"ד הכ"מ שם לשטת הרמב"ם באופן א' א"כ אפי' הללו אומרים מו"ח והללו אומרים אינה מו"ח אין זה אלא דוגמת היתה לפניו חתיכה א' ס' חלב ס' שומן אבל לפמ"ש הכ"מ שם באופן השני לדעת הרמב"ם וז"ל ויותר נראה לומר דשפיר מיירי איקבע אסורא עפ"י עד א' אעפ"י שאין שם אלא חתיכה עכ"ל א"כ הדמיון עולה יפה אם אלא אומרי' בקבלה שהוא מו"ח ואלה מכחישים ה"ז דומה לעד א' אומר זה שאכלת חלב הי' כו' דאיקבע אסורא.