תשובה מאהבה חלק א · חלק ר״ד סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומה שברור לידידי חתני הרב נר"ו כל מה שמנו חכמי' בלשון משנה סוף מס' תמורה באלו הן הנשרפי' הוא עפ"י מצות השם מה"ת בשרפה ועל מה שכתב רש"י שם ד"ה כל הנשרפין כו' דלמא אתי אינש ואשכח להו ואכל להו עכ"ל תמה דבשלמא נקברין לא ישרפו אמרו רבנן בטעמא משום אפרן דמה"ת ודאי רשאי להחמיר ולשרפו ואצטרכו להו טעם למה לא ישרפו אבל מצות הנשרפין דאינו מקיים המצוה אלא בשרפה א"צ טעם למה אין קוברין ידע מעלתו נר"ו שפלוגת' הראשונים היא אם ת"ט וחלה מה"ת בשרפה ולשטת רש"י אינו אלא מדרבנן ואראה לך דוגמתו בעולם עיין במס' שבת דף כ"ה ע"א בד"ה מצוה לשרוף כי' ועוד משום תקלה עכ"ל ועיין בתוס' שם ד"ה כך אתה כו' ועיין ברשב"א שם ועיין פסחי' דף מ"ו ע"א בריש סוגיא דכיצד מפרישין כו' ואפי' ערלה אינו ברור לכל הפוסקי' דמדאוריית' בשרפה ועיין במס' תמורה דף ל"ג ע"ב בתוס' ד"ה אלו הן ועיין בתוס' י"ט שם.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.