תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ז סימן ג׳

הנה שאלת התורני כ"ה מענדל נ"י עם תשובתך הרמתה הנפלאה מלאה חריפות ובקיאות קבלתי יום ד' העבר הסמוך מכי נטו צללי ערב על יד איש חתן הקצין ר' דניאל ש"ה ומאז ועד עתה לא באתי אל המנוחה כי רבות טרדותי יום יום בעיר הגדולה לאלדים יכוננה עד עולם סלה בפרט בימים האלה הוכפלו הטרדות אגודות אגודו' תכופו' והצופות גם ראשי כבד עלי זה ימים אחדי' לא אליכם יען אחרי שמעלתך אצה מהומה עלי כי נחוצה היא להשיב קמתי היום באשמורת הבוקר וראיתי השאלה הזאת עמוקא ורחבה וצריכה עיון בזך הרעיון במיטב הגיון ואחרי שהזמן קצר לא אוכל להעמיק ולסדר סדר הערכה משמי' דגמרא וסברא כ"א כאשר יורוני רעיוני במושכלות הראשונות ואתה תבחר ותקרב ואת הטוב תקבל הנה כל דבריך בנוים על אדוני השכל ויסודי האמת ואני אבוא אחריך ואמלא את דבריך הנה אם הולד ראוי' לגדלו והנכרי יכול לכפותו להוציא החצי ולד בדיניהם עפ"י התנאי אשר הותנו ביניהם מקרי תפיס' יד נכרי בבהמה ופטור מן הבכורה וכיוצא בזה מבואר בשו"ת צ"צ סי' ס"ב וסימן ס"ג ומביא ראי' מהימנא לזה מש"ס דחולין דף ל"ט ע"ב ועייש"ה ברש"י ותוס' ד"ה רישך והר כו' ואפילו למ"ד בפ"ב דבכורות דמשיכה בנכרי קונה ולא מעות עכ"ל פי' לדבריהם אפי' למ"ד דלא קנה הנכרי במעות אלא במשיכה ולמה תהני מחשבתו לאסור מ"מ כיון דאלמא הוא אשתכח דקני' ואוסרת מחשבתו הרי דאפילו במקום שלא קנה הנכרי מצד הדין מ"מ אי גברא אלמא הוא דלא מצי ישראל לדחוי' אשתכח דקני' קנין גמור ה"ה בנ"ד אם הנכרי יכול לכפותו בדיניהם לקיים התנאי אשר התנה עמו אעפ"י שמצד דיננו לא קנה מ"מ ה"ל יד הנכרי באמצע ואין ישראל מחויב לסלק יד הנכרי מן הולד ואין לחלק ולומר שאני התם דלהחמיר הוא דאמרינן הכי דאזלינן בתר אלמותו אבל לא בנ"ד שהוא להקל כי חד טעמא אית להו דתפיסת הנכרי הוא הגורם התם לאיסור והכא גורם להיתר כמו שאלמותו גורם לאסור ה"נ גורם בבכור לפטור ומשפט אחד לשניהם.