תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ב סימן י״ב

א"כ מכל הנ"ל נרא' דהרמב"ם והרא"ש סוברים דע"י לא הוי רק בגדר אומדנא רק שהוא אומדנא טובה ואחריהם הטור והש"ע שהביאו ג"כ שהמגרש את אשתו ומתיחד עמה הוא רק ס"ק א"כ גם הם סברי שע"י הוא רק אומדנא טובה לא ראו ממש כאש לנעורת ודי בכך ולא צריכין ראי' ממש וע"כ מה שהכריע הרמ"א כדעת הרשב"א היינו רק באומדנא לא טובה ממש אבל בראה הטבעת יוצאה מתחת ידה בשעת מעשה כ"ע לא פליגי כדעת הפלאה ולדעתי הוא דעת הב"ש כמ"ש לעיל וממילא הדבר תלוי בד"מ ובכ"מ שמוציאין ממון עפ"י אומדנא זאת גם בקדושין יש לחוש ונ"ד שהוא אומדנא טובה וברורה שראו העדים הטבעת יוצא מתחת ידה בשעת מעשה ממש א"כ קשה הדבר להוציאה בלא גט לדעתי הקלושה וכבר כתבתי ושניתי ושלשתי שכל דברי אלה המה דרך פלפול וסברה בעלמא לא לבנות עליהם פסק הדין לא לסניף ולא להצטרפת כל שהו גם לא לפרסם דברי יען כתבתי כל אלה בנחיצה רבה וטרדות רב בל אמלט מהשגיאה וה' ינחני בדרך אמת במעגלי צדק ויוריני נפלאות מתורתו אשר אהבה נפשי אמן הכ"ד הכותב ברוח נשברה ובלב נדכה המשתחוה ארצה. איצק שפיץ מקעללין.