זכר חו"מ העבר הייתי מסתופף בצל היכל קדשו ואגב סיבוב דברי' ושיחה שאינה בטלה שמעתי מפיו הטהור שערער על דברי ראיית והוכחת הרב כו"פ מהני שני ימים של יה"כ לשטת הרמב"ם דספד"א רק מדרבנן לחומרא ואמר מעלתו דשאני התם דבשני ימים הנ"ל הוי ספיקא דאיתחזק אסורא דהא חד יומא ודאי יה"כ ומחויב להתענות ובספיקא דאיתחזק גם הרמב"ם מודה דספקא מה"ת לחומרא ואין מכאן ראי' עכ"ד הרב נ"י ואני השבתי לו בהשקפה ראשונה דאפשר לומר דהוכחת וראיית הרב כו"פ שפיר דהני שני ימים אפשר דלא איתחזיק אסורא דהא בכל חדא וחדא בפ"ע י"ל שמא היום חול ואין כאן חיוב להתענות ובפרט אם התענה יום ראשון בודאי האי יום שני לא איתחזק דשמא היום חול ואתמול י"ט ושפיר התענה ולא דמי כלל לשני חתיכות דהם בבת אחת א"כ בודאי איתחזק דהא יש כאן איסור אלא דלא מינכר אבל הכא בשני ימים דעל כל יום באפי' נפשי' י"ל ושמא היום חול ובפרט על יום ב' ואפשר דלא הוי איתחזק ואם כבוד הרב נר"ו יתבונן מעט ויחקור הדבר אזי לא אפון שגם הוא יפלס באזני שכלו שאין לכל הפחות בדברי עיקום ועקוש.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.