עכ"ז אני אומר מה גם שאין סברת הב"ח מוכרחת ומיוחסת להרמב"ן יש לה יחוס עצמה גברא רבא אמר מלתא דמסתבר דלא הקילו לבעלה להבא ולא הקילו אלא במקום דאיכא חשש לבו נוקפו גם לענין עונה שם דף ס"ג ע"ב לקושטא דמלתא שניהם שקולי' טהרות ובעלה ולא הקילו שם לבעלה יותר כי לית בזה משום לבו נוקפו ואין לכאורה שום סתירה על סברה זו וראוי לחוש לדבריו במקום שאין ברור להקל והב"ח נמשח בסברת הראשוני' כדבעינן למימר קמן אי"ה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.