תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ג סימן ב׳

תשובה ונראה הנה הלכה מרווחת בש"ע והאחרוני' בלי חולק שבגדי צבעונין מצילין על הכתמים (וכ"ד הראשונים זולת הרמב"ן פסק כת"ק נדה דף ס"א ע"ב וחלקו עליו הרשב"א והרא"ש וכל הראשונים ועיין בית יוסף) והרמ"א הוסיף בש"ע סי' ק"ץ סעיף יו"ד בהג"ה לפיכך תלבש האשה בגדי צבעוני' כדי להצילה מכתמים עכ"ל וכן הורו המורים בכל עיר ובכל מקום ולא עלה על לב שום מורה להחמיר בזה וכעת נדפס מה שכתב בגליון ש"ע י"ד מאת רבינו הגדול המנוח נ"ע ונקרא בשם דגול מרבבה וציין על לשון ש"ע על בגד צבוע טהורה וז"ל ותמהני שלא הביאו שום חולק ובהגמ"נ פ"ט מהל' א"ב אות ו' כ' בשם רבינו שמחה ובשם ראב"ן שלא אמרו בגמרא דבר זה אלא לטהר הבגד שלא יטמא טהרות אבל האשה טמאה לבעלה אפי' נמצא בבגדי צבעוני' וכיון שהרמב"ן מחמיר כמבואר בב"י קשה להקל נגד שלשה עמודי עולם עכ"ל והנה לכאורה נלע"ד דמות ראי' לדבריהם עפ"י מה שהקשה בעל כרו"פ בהל' נדה סי' ק"ץ ס"ק יו"ד למה התירו בפולמס בגדי צבעוני' הא אמרו בגמ' מיום שחרב בהמ"ק ראוי הי' לגזור שלא לישא אשה אלא שאין גוזרין על הצבור אלא כשהצבור יכול לעמוד בו א"כ משמע לולא זאת לא הי' משגיחין על ביטול פ"ו ועתה למה בטלה גזרה הראוי' לגזור בשביל חשש מיעוט פ"ו עכ"ד לכן אני אומר מפאת קושי' זו מוכח דבאמת לא התירו בפולמס אלא משום טהרות ולא משום בעלה כשטת רבינו שמחה וראב"ן.