תשובה מאהבה חלק א · חלק ט״ז סימן ד׳

אמנם כן דעת תוספות אבל אינו כן דעת הרי"ף והרמב"ם והנמשכי' אחריהם פקח עיניך וראה בסוגיא שם בעל אומר לגירושין כו' ולהמני' לשליש מי קא נפוק גיטא מתותי ידי' והאריך ובעל פ"י הרבה לתמוה מאי ס"ד דלהימני' לשליש כיון שאין הגט יצא מתח"י בשלמא לעיל הוי סבר המקשה כיון שהקרעי' בידו או דהוי עדי ראי' שראו הגט בידו כשהי' שלם אבל הכא משמע דלא איירי בהכי ועוד אף אם ראו הגט בידו מאי הוי כיון דשליח להולכה הוא וצריך למסור בעדי מסירה ומה שראו בידו לא הוי אלא כאילו ראו ביד הבעל (ועו"ק מאי משני נמי מי קא נפיק מתותי ידי' דלהימני' משמע דאי הוי נפיק מתותי ידי' מהימן ומאי נאמנות שייך בזה כיון דשליח להולכה הוא דצריך למוסרה לידה ואם הבעל מבטלו עכשיו לא הוי גיטא) עיין שם שהאריך למעניתו ולענ"ד נראה דבר חדש דהכי פירוש במימרא דר"י בעל אמר לגירושון להולכה ושליח אומר נמי להולכה ומסרתי בידה ומיירי שיש עדים שראו בידה ואיכא נמי עדי אמירה וזאת אומרת נתן לי ואבד מני ואר"י הוה דבר שבערוה כו' ופריך התלמודא ואמאי להימני' לשליש ר"ל אי איכא עדים שראו בידו ואיכא עדי אמירה להימני' במגו דאי בעי הי' טוען לקבלה נתת לי והי' מהימן ע"ז לר"ח אף שהי' הבעל מכחיש לשליש והי' עלה על דעת המקשה אף שאין הגט עתה לפנינו עכ"ז אחרי שהי' עדי ראי' ועדי אמירה השליש נאמן למפרע כמ"ש לשטת תוספות ואין אנו משגיחין אף שנאבד הגט ומשני הש"ס מי קא נפיק גיטא מתותי ידי' דלהימני' פי' בשלמא אם הגט בידו הוא נאמן מכאן ולהבא מתוך שבידו ליתנו לה ולא כמן שעלה על דעת המקשה דלמפרע הוי גט ודעת הבעל כיון שיודע שבידו ליתנו לה כשימצאנה גומר בדעתו שתהי' מגורשת מעכשיו אלא דעת הבעל דוקא מאותה שעה שהאשה עמו שבידו לתת לה הגט היא תהא מגורשת ולא משעה הראשונה א"כ מעתה דלא נפיק גיטא מתותי ידי' במה תהא מגורשת עכשיו כיון שהגט אינו חל רק משעה שהשליח יכול ליתן לה הגט ועתה שהגט איננו במה תהי' מגורשת ומה דפריך הש"ס לעיל קבל ל"ל אין ר"ל כמ"ש תוספות דדי אם ראו עדים הגט שלם בלבד אלא צריך עדים שראוהו ושאמר לפניהם כשהשלישית הי' בידו הוא ש"ק משא"כ כאן במימרא דר"י א"א לומר הכא דהא ליכא למימר שעדיו מעידין שאמר לפניהם שהוא ש"ק הא הוא טוען שהוא שליח הולכה ע"כ בודאי לא אמר זה בשעה שראוהו וא"כ לא מהני ראוהו מידי.