תשובה מאהבה חלק א · חלק ט״ז סימן ב׳

נשאלתי מדעתי העני' בלב ים התלמוד לברר וללבן מ"ש בש"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"ה דעת הרי"ף והרמב"ם וסיעתם דשליש נאמן כר"ח במס' גיטין דף ס"ד ע"א ואינך פוסקי' במקום דר"ה מודה דשליש נאמן אם הוא נאמן למפרע או מכאן ולהבא דהא הר"ן בסוגיא דשליש שם נסתפק מאיזה שעה ומאיזה זמן מתחיל הנאמנות אם הוא לומר שתהא מגורשת בקבלתו משעה שידענו שהאשה היתה עמו מתוך שבידו ניתנו לה אבל לענין שתתגרש משעה ראשונה ואעפ"י שאין האשה עמו ודאי לא דלא הימני' אלא במה שבידו או שמא אין הבעל מדקדק בשעות אלא כיון שהוא יודע שבידו ליתנו לה כשימצאנה אף מעכשיו גומר ונותן שאם הוא ש"ק שתתגרש מעתה ומביא דברי רש"י שכיון שבשעה שבאו לב"ד קודם שאמר בעל לפקדון הי' יכול ליתנו להאשה והאשה היתה מקבלתו מידו נאמן לומר ש"ק הייתי ולקבל נתנו לי ונאמן בכך להתגרש משעה זו אבל משעה הראשונה ודאי לא עיין עליו, ופשוט לשטת תוספות דשליש נאמץ לא מכח מגו אלא מכח שלישותו וכן לר"ה היכא דמודה דהשליש נאמן הוי גט למפרע מאותו שעה שקבלו השליש וכ"כ היש"ש פ' סי' ו' ממס' גיטין וכאשר אבאר עוד לקמן בס"ד שטת תוספות בזה ובפרט שבספרו בית יוסף שם עומד על הספק הזה בשם הר"ן ובש"ע סתם וכתב ולית מאן דמשגח.