ובזה חזיתי ובארתי קודש דעת הרי"ף שכ' וז"ל אין מעידין אלא עד ג"י פירש אין מעידין אלא אם ראוהו שהוא מת בתוך ג"י למיתתו אבל אם לא מצאוהו אלא לאחר ג"י אין מעידין עליו מפני שהמת משתנה ואינו ניכר אחר ג"י עכ"ל כאן הבן שואל וכי דבר זה מה ששנינו אין מעידין עליו אלא עד ג"י פירוש בעי וכי יש במשנה זו מקום לטעות בפרושה ולפרש פירוש אחר עד שכ' רבינו הגדול הרי"ף פירוש בזה וגם אין דרכו של הרי"ף לפרש גם למה צריך להביא בפרושו דברו דבר והפוכו תוך ג"י ואחר ג"י ולכך אני אומר אחר כוונת הלב הן הן דברי הרי"ף שלא תימא לישנא דמתני' מסייע להחמיר בספק כדעת הרשב"א או כסברת הריב"ש דפעמים גם בתוך ג"י יש להחמיר אם יש לתלותו באינש אחרינא דמת כבר ולכך מפרש דאינו כן אלא דיוקא דמתני' היא דוקא אם ברור שהוא אחר ג"י למיתתו שלא מצאוהו אלא לאחר ג"י אז אין מעידין אבל בתוך ג"י או שהוא ספק אין להחמיר.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.