תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״ה סימן ב׳

אהו' חתני ידידי הרב נ"י מה גם שמצאתי למורי הגאון נ"ע חבר בדבר הזה כי גם הגאון מוהר"י אייבשיץ זצללה"ה בהל' נדה סי' קפ"ז ס"ק ו' כ' ג"כ להשיג על הש"ך בזה וגם מורי הגאון נ"ע לא בסי' מ"א לבד הניח זה ליסוד מוסד כ"א בכמה מקומות ועיין שם סי' מ"ז וסי' נ"ה דף ס"א ע"ג ובסי' נ"ז בכל התשובה נראה דאישתמיטת' דברי הרמב"ם מהל' אסורי ביאה וגם מהחכם הנזכר שם סי' מ"ב נראה שנעלם ממנו דברי הרמב"ם עייש"ה בד"ה הנה, עם כל זה הולך ישר יחזו פנימו הדבר ברור כמ"ש מעלתך נ"י דאל"ך יהיו דברי הרמב"ם סותרי' זא"ז לא זו בלבד מהל' אסורי ביאה להל' משכב ומושב אלא אפי' מאסורי ביאה לאסורי ביאה דבפרק ח' הל' י"ד כ' וכן אשה שראה דם מחמת מכה שיש לה במקור כו' הי' טהורה והדם טהור ושם בפ' יו"ד הל' ה' כ' ואם לא יצא דם דרך רחם הרי האשה טהורה אעפ"י שהדם שיצא מדפנה טמא כו' וכ"כ פ"א מהל' משכב ומושב הל' ט' והלכה יו"ד שמק"מ טמא וכן שם בפ"ד הל' ט"ו אלא נכון וברור כשמש כמ"ש מעלתך חתני נר"ו מה שפסק הרמב"ם מק"מ טמא היינו דם נדה שבמקור ואפי' שני טיפי מרגליות כר' יוחנן (נדה מ"א ע"ב) ועיין בה"ה פ' יו"ד מהל' אסורי ביאה הל' ה' ולענין אשה שמתה כו' כתנא דסוף מכילתן (שם ע"א) ועיי"ש בתוס' ד"ה מקור מקומו אמנם מה שכתבת באסורי ביאה פסק הרמב"ם כר' כפי הכלל הלכה כר' מחברו אהובי ידיד נפשי אין הכלל זה ברור אלא לענין חברו ולא לרשב"ג אביו ורבו ועיין מ"ש מורי הגאון נ"ע בנודע ביהודה חלק אה"ע סימן מ"ו דף מ"ח ע"ג ד"ה והנה ואף שכתבתי על הגליון שמה זה יותר מעשרי' וחמש שני' במחכ"ת מורי הגאון נ"י נעלם ממנו דברי הרא"ש פ"ג דמ"ק סי' ל"ב שמביא דברי רש"י והרשב"ה שהל' כרבי אפילו נגד אביו וחדשים מקרוב נדפס ס' חדש וזה שמו תורת חסד דבר בכלליו בכלל זה אפם קצהו תראה משם כי לא ביאור דעת הרמב"ם בזה ועיין בס' השב"ץ ח"א סי' כ"א והארכתי בס"ד במקום אחר אמנם בנדון דידן א"צ לכל זה כי י"ל פשוט דלכך פסק כר' אחרי שרבותינו העידו על דם מכה הבא מן המקור שהוא טהור כמבואר (נדה ס"ו א') עכ"פ דבריך נכונים נחמדים ונאמנים.