תשובה מאהבה חלק א · חלק קנ״א סימן ד׳

ומעתה יפלו ממילא התמיהות הגדולות והנפלאות אשר התמיה הגאון בעל נ"ב אה"ע סי' כ"ח בד"ה ועוד נ"ל הוכחה גדולה דדגלת איירי בלא ראה שהרי יש לתמוה תימא רבתי עיי"ש עד וסוף עמוד זה ולפירוש השני אשר נ"ל ברור כשמש אין כאן ריח קושי' דהעיקר תלוי בזה שטבע בדגלת קודם ה' ימים והשושבין ראה הטביעה ולא אחר (כאשר רוצה הגאון לדחוק שם בדחוקי' רבים אשר לא יעלה על דעת לאוקמי הסוגיא בפירוש רחוק ודחוק כזה) אבל כיון שראה שטבע קודם ה' ימים ואם יהי זהו האיש אשר נטבע ע"כ כבר נשתנה מאד אשר לא נשאר רק התדמות מעט לאיש הנטבע כאשר הי' בחיים ושפיר יש לחוש כיון דלא שייך בזה ט"ע גמור שמא הוא איש אחר אשר גם יתדמה קצת לאיש הנטבע ודוק הטיב ויען כי הגאון הנזכר הלך בזה דרך זר ורחוק התמי' ג"כ בסי' כ"ט שם דף כ"ג ד"ה ובהכי ניחא כו' דמתמי' שם על הרשב"א דלמא זה שמצא בדגלת כבר הי' מת ביבשה ג"י ונתפח וביותר מתמי' שם לדעת הרי"ף דביותר מחמשה ימים גם בימים לא אמרינן דמצמת צמתי א"כ שמא גם זה שנמצא בדגלת שהה במים יותר מה' ימים ומתדמה לזה שנפל במים ולדברנו גם כאן אין ריח קושי' כיון שהאיש הנפל לפנינו ודאי לא נשתהה יותר מה' ימים ומים מצמת צמתי ונשאר בתוארו ובתמונתו כאשר הי' בחיים ויש להם ט"ע גמור ולא התדמות ובזה ודאי ליכא למיחש שמא אחר מתדמה לו כנ"ל וכל המעיין וישפוט בצדק יראה כי דברי כנים וברורים בלי דופי והאמת יורה דרכו.