תשובה מאהבה חלק א · חלק קמ״ח סימן ב׳

אמנם נרא' ברור דאין כאן סתירה כלל דפלוגתא דרבי ורשב"ג (שם ט"ז ע"א) הוא בדם המכה שבמקור ומטעם טומאת מגע שנגע במקור לרבי הדם טהור שמקור מקומו טהור ולרשב"ג טמא המכה טומאת מגע ואף שהוא בפחות מרביעית וגם הוא טומאת בה"ס אפ"ה טמא שכן הי' הל' למשה מסיני כמ"ש תוס' שם ובזה פליג ר' ורבי ל"ל הל"מ ומש"ה באמת מטהר שאין כאן טומאת מגע משום טומאת בה"ס וגם שאין כאן רביעית אבל תנא דמתני' (שם ע"א) באשה שמתה לאו משום טומאת מגע מטמא כמ"ש תוס' שם אבל מצד דם נדה עצמה שהי' במקור שמטמא אפי' במשא וסובר מקור מקומו טמא היינו דם הנדה שהוא במקור הגם שלא יצא לחוץ מחיים מ"מ טמא כי המקור מקומו טמא שכל הדם שנמצא במקור התורה טמא וא"כ פלוגת' זו (שם ע"א ע"א) אין ענין כלל לפלוגתא דר' ורשב"ג (שם ט"ז ע"א) דגם תנא דמתני' (שם ט"א ע"א) שסובר מקור מקומו טמא היינו רק בדם הנדה שנמצא שם אבל בדם המכה שיהי' טמא מצד שנגע במקור שפיר יוכל גם הוא לסבור כרבי (שם ט"ז ע"א) ולפ"ז פסקי הרמב"ם נכונים וברורי' דבהל' מטמא משכב ומושב שפיר פסק כתנא דמתני' דשם איירי מדם נדה שהי' במקור אבל בהל' אסורי ביאה פסק כר' כפי הכלל הל' כר' מחברו והיינו בדם המכה שנגע במקור שאשה טהורה וגם הדם טהור וזה ברור ונכון ולפ"ז אין כאן מכל הפוסקי' ראשוני' דסברי דם המכה שבמקור טמא ודברי הש"ך נשארו בתוקפם ובחזקתם כן נראה לי.