תשובה מאהבה חלק א · חלק קמ״ז סימן ד׳

א' בחטה שנמצאת בפסח בגרע"מזליך שנעשים משומן ודבש ומים וחכם אחד רצה להתיר בס' לפי דעת המג"א דחמץ נוקשה בטל בס' ורוצה לסמוך דמי פירות עם מים הוה רק ח"נ והגאון בעל נודע ביהודה פליג באמרו סי' כ"ב דחכם הזה אחז החבל בתרין ראשין ורוצה לברר שם או דח"נ הוא דאוריית' או דמי פירות עם מים הוי חמץ גמור ורוצה לברר דבריו (ממנחות נ"ז ע"א) דמרבה מנחת נסכים לחימוץ ופריך מ"נ מ"פ הם ואין מחמיצין ומשני שם אומר הי' ריה"ג מ"נ מגבלה במים וכשרה ואי ס"ד דמ"פ ומים לא הוה רק נוקשה א"כ איך ס"ד דנוקשה הוא רק מדרבנן א"כ הדרא קושי' הגמרא לדוכתי' מ"נ מ"פ נינהו ואפי' אם מגבלה במים אכתי הוו מ"פ ומים והוי נוקשה שאינו מן התורה הא ודאי חדא מתרתי או דנוקשה הוי דאורייתא או דמים ומ"פ הוו חמץ גמור עכ"ל ולדעתי הגאון בעל נ"ב במחכ"ת שגה בזה נגד תוס' במקומו (שם נ"ג ע"א) ד"ה אלא דמקשים שם ותימא על דהכא והתם דלמא שאני לגבי פסח דמרבינן לי' מדכתיב כל מחמצת ומהתם לא ילפינן דהא לענין פסח נמי לא חשיב חמץ גמור לחייב כרת כו' ושמא יש שום יתור בתורה ובמנחות דח"נ חשיב חמץ גבייהו עיי"ש ומעתה י"ל כמו שאנן אינן יכולין למילף מנחות מפסח לענין ח"נ כמו כן להיפוך אי לאו קרא בפסח נמי ליכא למילף ממנחות ומכש"כ דחולין מקדשים לא ילפינן ולפ"ז הגם דאנן פסקינן בפסח כמ"ד ח"נ דרבנן ולא דריש כל מחמצת לענין נוקשה מ"מ במנחות שפיר יכול לסבור דח"נ דאורייתא דיש לנו שום ייתור במנחות והא דמקשה שם מנחות ממצה אי שיאור דר"מ לר"י כו' היינו אי בפסח שיאור חמץ גמור ודאי לענין מנחות נמי ואם שם הוא מצה גמור גם במנחות ליכא לאחשובי חמץ דודאי בזה אין לחלק בין פסח למנחות ומה דמקרי לענין פסח מצה גם לענין מנחות מקרי מצה וכן מה דמקרי חמץ לענין פסח גם שם מקרי חמץ אבל בח"נ הגם שהוא נוקשה הכא והכא מ"מ לענין פסח מותר משום דליכא ילפות' אבל במנחות דאיכא שום יותור שפיר כ"ע סוברי' דנוקשה אסור במנחות ולפ"ז שפיר איכא למימר דמי פירות ומים הוה רק נוקשה ובפסח הוא רק מדרבנן אסור ובטל בסמ"ך ואפ"ה לענין מנחות מרבינן מ"נ לחימוץ הגם שהוא נוקשה מ"מ יש לנו שום ייתור לאיסור לכן יודיעני רו"מ דעתו הרחבה בזה לדעת את המעשה אשר אעשה באם יקרה מעשה כזה תחת ידי.