ובזה י"ל קושיית תוס' שם ד"ה אומר צררי וצ"ע דלענין משעבדי חיישינן במזונות טפי לצררי מבכתובה כו' עכ"ל לפמ"ש נכון הדבר דבשלמא לענין מזונות דמעיקרא הכי איתקן שלא לגבות ממשעבדי אלא דסד"א דהקנין יועיל לגבות גם ממשעבדי ויפה אמרו אימר צררי אתפסה דלעומת הקנין תועיל טענת פרעתי משא"כ תנאי ב"ד דכתובה לגבות ממשעבדי אף אם אין כתובה בידה ואין בה משום תיקון עולם והאומר פרעתי כמו הטוען אחר מעשה ב"ד ולכך אין אנן טענינן דפרע ע"י צררי כמו שאין הבעל בעצמו יכול לטעון מכ"ש לדעת הרמב"ם לפמ"ש הש"ך בח"מ סי' ס"ה ס"ק ל"ב דהרמב"ם חייש לצררי אף בחיי הבעל בנפל כאוקימתא דר"פ ב"מ זי"ן ע"ב עייש"ה וע"כ בכתובה תחלה תנאי ב"ד היא דתגבה ממשעבדי אף דחיישינן לפרעון דצררי משא"כ במזון אשה ובנות דלא תקנו לגבות ממשעבדי גם הקנין אינו מועיל וטענינן דלמא פרע ע"י צררי ועיין בסמוך. הק' אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קמ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.