תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ט סימן ד׳

וידע חתני הרב נר"ו קאנד"ל צוקר חמץ גמור הוא וצריך למכרו לא"י קודם החג אבל לא כמ"ש הגאון בעל ט"ז משום שמבשלין צוקר לבן ביורות חמוצות והוא נתאדם כו' דהוי נ"ט בר נ"ט וסתם כלים אינם ב"י גם מדבריו נראה שלא ראה קאנדי"ל צוקר לבן מימיו אלא צוקר קאנדי"ל עושין בכלי שהוא בדופניו מלא נקבים ומאותן נקבים נמשכו חוטי הפשתן או קנבוס כמון מעשה אורג והצירו"פ הנוטף נאחז בחוטים האלה והנקבים נסתמו בבצק וגם החוטים נמשחים בבלק רך למען אשר ידבקו הטיב הנטיפות ואין חילוק בין לבן לאדום אלא הלבן מצורף יותר והאדום אינו מזוקק ממראה הצירו"פ לכן כל שלא נעשה לשם פסח חמץ גמור וצריך למכרו קודם פסח, והנה מלאכת הצירו"פ של כל השנה היא מהפסולות הנשאר אחר בישול הוט צוקר גם ממה שנשפך על הארץ בעשיית הצוקר ומכבדין את הבית עם אשפה שבבית מאלה מצרפים הצירו"ף והנה מלבד שהחדר בחזקת חמץ שאוכלין בו כל השנה גם האומנים טובלים פתם כמ"ש למעלה גם שמעתי מן הבקיאים במלאאכת העבודה זאת אם אין המראה אדומה כ"כ שופכי' שכר שעורים לתוכו ואם הוא צלול ואינו מתעבה קצת כמשפט מערבים בו קמח עכ"ז פה פראג לא החמירו בו כ"א לסגור בחדר מיוחד עד אחר החג והיא נפלאת בעיני.