תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ח סימן א׳

ועל אשר הקשיתי סי' ס"ז ל"ז ע"ב על הרמב"ם פ"ז מהל' ס"ת ה"א שכתב מ"ע על כל איש ואיש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות וכ' הב"י בי"ד סי' ע"ר פי' כיון דקיימ"ל דאין כותבין את התורה פרשיות דהתורה חתומה נתנה ע"כ לא קאמר שיכתבו שירת האזינו לבדה אלה היינו לומר שיכתבו כל התורה עד שירה האזינו וכ"כ הב"ח יעויי"ש והנה לולי דברי הרמב"ם הייתי אומר מה דאז"ל בנהדרין דף כ"א ע"ב מצוה לכתוב ס"ת שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה ר"ל כך היתה קבלה בידם לכתוב התורה שיש בה שירה זו או שיכתוב התורה עד שירת האזינו אבל לפמ"ש הרמב"ם הוכיחו רז"ל הדברים משום דהתורה חתומה נתנה והקשיתי לשאול מנא להו זה דלמא כך היתה מצות הש"י שיכתוב כל איש לישראל לעצמו שירת האזינו לבדה כמו פרשיות תפילין ומזוזה ע"ז כתב רומכ"ת לא ידענא מאי קא קשיא לי' הלא מבואר במקומו גיטין דף ס' דליכא אסורא לכתוב פרשיות רק בכתיבה להתלמד מתוכן וכעין זה כתיבת פ' האזינו דכתיב בה ולמדה את בני ישראל כו' ואני מקוצר רוח חכמה לא ירדתי לסוף דעתו בזה וכי לא נוכל לומר לומר שהיתה מצותו יתב' לכתוב שירה זו וללמדה כל הימים וכן נראה לכאורה לס"ד דהש"ס במס' נדרים ל"ח ע"א טרם דמסיק לפלפולא בעלמא ועלינו לקיים מצוה לחובה כמו תפילין ומזוזה ועוד תמהתי א"כ למ"ד מגלה מגלה נתנה וכן נראה דעת הרי"ף ז"ל כמ"ש הרא"ש אין מ"ע לכתוב ס"ת זולת השירה לבדה ודברים הללו צל"ע לענ"ד.