תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ה סימן כ״ו

י"ב אלא נלע"ד שמביא דעת הסמ"ק כמו שדרכו כמה פעמים להביא דעות הפוסקי' ואף דלא ס"ל כוותייהו עכ"ז יש נ"מ לצרף אותן דעות פעמים לסניף במקום אחר ד"מ אם יגיע אחר ל' עת הגערה בחוה"מ אם מוטב לגלח ערב י"ט או בחוה"מ שעת הגערה (ועיין מ"ש רבינו בעל נ"ב הבאיתיו אות א') ועיין אות י"ד ובזה מדוקדקים דברי רבינו הטור שבסי' ש"צ בדיני גלוח לא מביא דעת הסמ"ק ובהלכות חוה"מ בא"ח ובי"ד בדיני הרגל וחוה"מ מביא דעת הסמ"ק ר"צ עפ"י דין גלוח פסק כדעת הרא"ש ורוב הפוסקים אמנם לפעמים לעשות סניף להוראת שעה אם עי"ז יסתעף ספק בדין אחר להצטרף גם דעה זו וכן נראה מהר"ן אחר שפסק כהירושלמי וכגירסת תוס' והרמב"ן (עיין אות יו"ד) מביא דעת י"א דאם עברו למ"ד יום ואח"כ בא הרגל דאז הרגל מפסיקו ומהני לבטל זמן הגערה כמו שמועיל לפני למ"ד בשאר מתים יעייש"ה וילד"ק לאיזה צורך מביא דעת י"א אחר שאינו פוסק כוותייהו אלא לעשות בה סניף וכי"ב מצינו בדוכתי טובי ואחרי בינותי בספרים ומצאתי בספר אלי' רבה סי' תקמ"ח ס"ק יו"ד שמביא בשם הב"ח (ושכ"ג) סימן שצ"ט שהרגישו קצת בטור (וכבר הרגיש בזה הד"מ יעיין שה היטיב) עכ"פ כלם מסכימים להלכה שהרא"ש והטור שוין לדינא ובעל אלי' רבא סיים וז"ל וקצרתי כיון דלדינא נוהגין כש"ע עכ"ל וכן הדברים נאמרו בש"ע (א"ח סימן תקמ"ח סעיף ט') וז"ל הא דרגל מבטל גזרת למ"ד בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפי' פגע בו הרגל לאחר למ"ד יום אינו מבטל ונשנית (בי"ד סי' ש"צ סעיף ד') ונשתלש (שם סי' שצ"ט סעיף ז') ועיי"ש סי' ת"ב סעיף א'.