תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ה סימן י״ד

א' אני תמה בזה תרי תמיהי שאומר משמי שאמרתי מכל המתירין נעלם הש"ע י"ד כו' וא"כ כוונתו על המחברי' המתירין שהי' אחר הש"ע דאל"כ לא שייך לומר בהו שנעלם מהם הש"ע שו' ואני לא שמעתי ולא ראיתי מעולם שום מחברים המתירין בזה (ויעיין לקמן בארוכה מאות יו"ד עד אות י"ד) זולת מורינו הרב נ"ע בספרו (נ"ב חלק א"ח סי' י"ד) ע"ד השאלה אם הגיע זמן הגערה בחוה"מ האריך עפ"י גירסת הרמב"ם (דעת יחידאה נגד הרי"ף והרא"ש ויתר פוסקי' הראשונים והאחרונים) עכ"ז סיים באופן שבחוה"מ ודאי אין להתיר ובערב הרגל אם הגערו בו חביריו יותר ראוי להתיר אף תוך למ"ד וכ"ז נרא' להלכה ולא למעשה עד אתיישב עוד בדבר עכ"ל ושמעתי חדשים מקרוב באו מורים מקילים באבל על אב ואם שהרגל מבטל וסומכי' על רבינו נ"ע בזה אף שהוא אינו מחליט הדבר למעשה ואינו מענין השאלה אשר נשאל עלי' אלא אגב אורחא קמ"ל ואין סומכין על שום פסק הנאמר באגב ואיהו בכבודו ובעצמו התנה בתנאי קודם למעשה עד שיתיישב עוד בדבר הזה ואמרתי יפה עשה שלא החליט הדבר למעשה כי לא נזכר בכל דברי קדשו שם בנודע ביהודה מסתימת הטור והש"ע (י"ד סי' שפ"ט סעיף ה') אשר שם אין לעקם כלל והדבר מפורש באר היטיב ואף כי הדברים נאמרו שם לענין גיהוץ לית דין צריך בושש כי גיהוץ ותספורת לדעת הרמב"ן בת"ה והרא"ש והטור והש"ע שוין ואין לעקם מלשון הש"ע סי' ת"ב סעיף א' (כדבעינן למימר קמן אי"ה אות ג' ואות י"א עם יתר ראיות אשר אביא בס"ד נגד פסק זה) כמדומה לי את זה אמרתי למעלתו בע"פ אבל מה שהוסיף מעלתו נר"ו משמי וסיים וז"ל אלמא דתלתא בעינן אחר למ"ד והגיע הרגל והגערה כו' שלשה המה נפלאו ממני זה לא עלה ולא יעלה על לבי לעולם ויעיין בסמוך.