תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״כ סימן ג׳

ומעתה אני אומר מה דקאמר התלמודא ונסבין חבריא למימר ר' יהודה היא ר"ל ר"י דס"ל מקלקל בחבורה פטור דאי מקלקל בחבורה חייב כר"ש איך קאמר התנא השוחט בשבת ובי"כ שחיטתו כשרה הא הוה מומר לחלל שבת ואין לומר דבשחיטה ראשונה לא הוה מומר זה אינו הא תכף בתחלת השחיטה הוה מומר דמקלקל בחבורה חייב וכשגומר שחיטתן נבלה היא ע"כ ר' יהודה היא והחובל פטור ופריך התלמודא הי' ר' יהודה ר"ל ודאי מתני' ר' יהודה היא דמקלקל בחבורה פטור ולכך שחיטתו כשרה דבפעם אחת לא נעשה מומר אבל מ"ש רב הונא משמי' דרב אסורה באכילה ליומא היכא משכחת בזה שיש לחלק בין יומא הדין ליומא אוחרא ואמר ר"י דהכנה (ויותר מעשר שנים אשר כתבתי זאת נדפס חדש להגאון מהר"מ ברבי זצ"ל על מס' חולין ורמז בזה בביאור הגמ' ושמחתי שכוונתי לדעת הגדול אבל לא שת לבו ליישב דעת הרמב"ם) כ"ז לס"ד מעיקרא דמתני' במזיד איירי ואפ"ה לא נעשה מומר דמקלקל בחבורה פטוב אבל לפי מה דמוקי רב אשי דמתני בשוגג איירי י"ל התנא דמתני' ס"ל מקלקל בחבורה חייב ואפ"ה לא נעשה מומר דבשוגג איירי ויפה כתבו הרמב"ם והרשב"א ואף דפריך שם ונוקמה במזיד ור"מ ר"ל אמאי נאיד מסברת המקשה דמתני' ס"ל מקלקל בחבורה פטור נוקמה במזיד ור"מ ובדין מקלקל בחבורה כס"ד מעיקרא ובזה ר"מ כר"י ס"ל דמקלקל בחבלה פטור ומשני התלמודא דומי' די"כ כו' יעוין מעלתו בזה כי לענ"ד הדברים נכונים ליישב דעת הרמב"ם והרשב"א.