תשובה מאהבה חלק א · חלק י״א סימן ב׳

מה שהקשה לי רו"מ נ"י בהיותי אתו עמו בבית על מה דאז"ל במסכת שבת דף פ"ח ע"א דרש ההוא גלילאי עלי' דר"ח בריך רחמנא דיהב לן אוריאן תליתאי כו' פירש"י תורה נביאים כתובים עכ"ל משמע דמעליותא היא אשר אז מסיני הי' בידו אנ"ך הא אמרו במס' נדרים דף כ"ב ע"ב א"ר אדא בר חנינא אילמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וס' יהושע בלבד שערכה של א"י מ"ט כי ברוב חכמה רוב כעס ופירש"י שם מפני שערכה של א"י שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלא"ה ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר ספרים להטריחן יותר עכ"ל הרי שהחטא גרם להם שנתוס' להם נביאי' וכתובים ואיך השתבח והתפאר דיהב אוריאן תליתאי ולואי שלא חטאו ולא הי' להם כ"א תור' וס' יהושע (ועיין מ"ש עוד בס"ד בפתיחת ספר) לענ"ד נראה לא די שאין אגדות חלוקות הן אלא שתי אגדות אלו בדבור אחד נאמרו משולבת אשה אל אחותה הן אמת הי' טוב אם לא חטאו כלל אבל הוא השתבח והתברך שהוא ה' ברחמיו אף לאחר שחטאו והוסיף להם רוב חכמה וקרא קדריש כי ברוב חכמה וגומר ועיין במפרש אשר בשם רש"י יכונה כאשר העתקתי לעיל, הנה לכאורה הדרוש מההוא גלילאי אומר דרשוני דאמר בריך רחמנא דיהב לן אוריאן תליתאי היינו תנ"כ לעם תליתאי היינו כהנים לוים וישראלים א"כ מדבר משלשתן יחדו ואח"כ אמר ע"י תליתאי מדבר ממשה לבדו כמ"ש רש"י ע"י תליתאי משה תליתאי לבטן מרים אהרן ומשה וכן ביום תליתאי לפריש' ובירחא תליתאי חדש סיון אינו מדבר אלא משלישי לבדו איך המתיק סוד יחדו הני תליתאי שאינן שוין במראיהן על כח הדמיון יען ראיתי במהרש"א חי"א לעומק חכמתו ניבא פי' בדרוש הזה ולפי דברי פי' חכם אמת צדקו יחד שכתב וז"ל נתכוון לחשב כל הני תליתאי בנתינת התורה שהם על כוונה אחת דהיינו שהראשון יש לו מעלה והשני מוסיף במעלה ותשלישי עול' במעל' על גביהן וז"ש אוריין תליתאי שהראשון במעל' הם כתובי' שניתנו ברוח הקודש ולמעל' מהם דהיינו נביאים שנאמרו בנבואה ולמעלה מהם התורה שנתנה ע"י משה רבינו באספקלרי' המאירה כמ"ש פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות וגו' לעם תליתאי היינו ישראל קדושים הם במעלה להבדילם מן האומות ולמעלה מהם הלוים בקדושה כמ"ש והבדלת את הלוים ולמעלה משניהם כהנים כמ"ש ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ועל ידי תליתאי דהיינו שמרים היתה לה מעלה בנבואה אך בדברים שאינן נוגעים במצות התורה ויותר ממנה במעלה אהרן שכמה פרשיות בתורה נאמרו לו מפי הקב"ה ויותר מהם במעלה נבוא' משה שלא קם כמוהו וכל התורה נקראת על שמו וביום תליתאי דיום הראשון מהפריש' לא היו פורשין מתשמיש של לילה ולמעלה ממנו כל יום שני של הפרישה שהי' לילו עמו ולמעלה מהם יום השלישי שנגמרה הפרישה להיות טובלים אז וטהורים לקבל התורה ובירחא תליתאי לפי שישראל כשהיו במצרים היו שטופים בעבירות כמעשה מצרים ולא היו ראוים לקבל התורה עד אחר חמשים יום כדי שיזדככו באותן ימים ובחדש הראשון שהוא ניסן נתן להם הקב"ה עול שני מצות שהם מילה ופסח כדי שיפרשו עצמן ממעשה מצרים כדאית' במדרשות ובחדש השני הי' מעלה יתירה להם כמה מצות שנתנו להם במר' במן כו' ובחדש השלישי באו למעלה עליונה עד שהיו ראוי' לקבל התורה עכ"ל הבט נא ורא' לפי דבריו בלישנא דחכמת' משתעי ההוא גלילאי בהני תלתא והמה אחים קרובים ודומין בקלסתר פנים זה לזה ובעזר ימין ה' אף ידי יסדה ארש וימיני טפחה להוסיף על דבריו שכלם מתאימות ומקבילות הלולאות אשה אל אחותה.