תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ח סימן ו׳

ואף המג"א בעצמו מקי וסיים אפשר דלא מקרי רבים פחותים מששים רבוא ואף שדברי המג"א צל"ע קצת שבסי' שמ"ה סעיף ז' סתם המחבר כדעת הרמב"ם שר"ה י"ו אמה ואינם מקורים כו' והביא בשם י"א דבעינן ס' רבוא (ועיי"ש בבאר הגולה) וכאן בס"ס שס"ג ג"כ דעת המחבר בסתם וכלשון הרמב"ם ואיך שייך לומר עליו דלא מיקרי רבים פחותים מס' רבוא ונלע"ד אע"ג דהמחבר סתם דלא בעינן ס' רבוא כו' עכ"ז י"ל דס"ל להמחבר דיש לסמוך להתיר על הפוסקי' דבעינין ס' רבוא וכן נראה להמעיין בדברי המחבר בעצמו סי' ש"ג סעיף י"ח עייש"ה גם שמעתי אומרים שבימים הראשונים היתה העיר בצורה מכל צד והחפירות הי' לבצר החומה וברוב הימים נחרבו החומות ונשארו החפירות לבדנה וא"כ היא מחיצה העשוי' בידי אדם ומן הסתם בנאו הבתים תחלה ואח"כ הקיפו כסתם עיירות כמבואר (ש"ע א"ח סי' ת"א ועיין סי' תרפ"ח סעיף א' בהגהות רמ"א ועיין מג"א שם ובפרי חדש) ואפ' אם נאמר שבנאו הבתים אחרי שהקיפו או שחפירה זו לא נעשה לשם מחיצה אפשר לתקן למלאות החפירה במקום אחד בעפר עד ששוה עם המבוי ואח"כ חוזר ולוקח משם מה שמלאו בה ואמרינן בזה פנים חדשות באו לכאן וכר"ג אמרינן (עירובין כ"ד ע"א) ועיין (בש"ע סי' שנ"ח סעיף ד') מכל הנ"ל נלע"ד פשוט וברור להקל שא"צ לא לחי ולא קורה ולא צ"ה ויפה עשו הראשונים שלא תקנו המבואות.