מ"ש רבינו וז"ל הנה לדבריך אם בכל שלשה העמודים ביריעה אחת נזדמן פרשה פתוחה בראש השיטה נמצאו כל עמודי יריעה זו שוים למעלה ואינו ניכר רק נגד שאר היריעות יהי' הספר פסול דלא מקרי לדבריך פרשה כלל וזה לא שמענו עכ"ל הפניני והיא נפלאת בעיני אני לא אמרתי אלא סניף להקל ולא להחמיר ולפסול ס"ת כי אמרתי שיש לסמוך ולהקל אחרי שלא נעשתה הפתוחה כדינה ע"י כתיבה זולת ע"י סופר שקלקל ולא הי' תופר התפירות כלם מתאימות והולמות כנראה מלשון השאלה אשר שאלתי וכאשר העתיקה רבינו בכבודו ובעצמו בקצרה, ועוד אפשר באמת אם יקרה לסופר מקרה טהור בשלשה עמודים שלש פתוחות בראש העמודים או בסופם באופן שאינן ניכרי' משני עבריהם צריך הסופר לאמן ולשכל את ידיו שלא לעשותן כלן צורת פתוחה שיטה שלימה אלא צורת פתוחה אחרת אשר בלא"ה ירא שמים ראוי לצאת בין לדעת הרמב"ם ובין לדעת הרא"ש כמבואר בש"ע י"ד ר"ס ער"ה ופתוחה שיטה שלימה היא סתומה לדעת הרא"ש ואחרי בינותי בספרים ת"ל גם ש"ב גם ישיש כוותי סבירא להו וז"ל הרב בעל ש"ב יעקב (שאלה נ"ג דף צ"ג ע"א) בד"ה א"כ בנ"ד כפי הנרא' מהשאלה השנוי הוא נמי בין דפי היריעה האחת ובין דפי היריעה הב' אבל הדפים של יריעה האחת שוין הן למטה ולמעלה ודאי אינה נראה כצורת פרשה הניח למטה או למעלה שורה אחת חלק בלא כתב ובשני דפים שבצידה מזה ומזה המה כתובים אותן שורות מלמעלה ונראה השינוי משני צדדים משא"כ בנ"ד שדף הראשון ביריעה שנית נראה חלק למטה או למעלה נגד סוף הדף שביריעה שלפניו ואח"כ שני הדפים הנותרים שבאותה היריעה המה שוה לדף הראשון כו' אין זה צורת פרשה כו' עיין עוד שם גם ישיש הרב מוהר"ש אהוהב סימן ר"פ וז"ל ובפרט היכא שהשינוי הזה אירע בדף אחד באמצע דפי היריעה שנראה חסר שטה אחת בסופו בין לגבי הדף שלפניו ובין באותו של אחריו שדומה יותר לצורת הפרשה מהיכא שכל דפי יריעה אחת שווין ומכוונין מתחלתן לסופו ולא נראה השינוי כ"א בין סוף דפי היריעה האחת לסוף דפי יריעה השנית עיין עוד שם ועיין בסמוך.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
