תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ה סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומפאת שמניחין אותן ספרים הצריכין תיקון באה"ק המקודש לספרים כשרים ומתוקנים כבר הכריע (הט"ז בא"ח סי' קנ"ד סק"ז) להקל וכן מבואר ביתר אחרונים ומ"ש רבינו הגדול בספרו היקר (נ"ב חלק א"ח סי' ט') ראי' מדברי רש"י (שבת קט"ו ע"ב) בד"ה פ"ה אותיות וכ' רש"י זה שיעור לס"ת שנמחק או בלה להיות בקדושתו ומדכתב לשון בקדושתו משמע קדושתו ממש עכ"ל לא אוכל לירד סוף דעתו הטהורה שמביא ראי' מענין הצלה מפני הדליק' ומרש"י הפרשן ומשה רבן של ישראל הרמב"ם ז"ל הוא הפסקן וכ' לענין קדושת הספר להיפוך וז"ל בפ"ז הל' ס"ת הלכה י"א אבל אם כ' המלא חסר או החסר מלא כו' או שכתב פרשה פתוחה סתומה או סתומה כו' ה"ז פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בה התינוקות עכ"ל גם בפרק יו"ד הל' א' כ' וז"ל נמצאת למד שעשרים דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ס"ת ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין בו קדושת ס"ת ואין קורין בו ברבים כו' עכ"ל הרי מבואר להדי' דאין בו קדושת ס"ת כל ובהשקפה הראשונה רציתי לחלק בין אם נכתב הספר מתחלה בטעות דגרע טפי שלא הי' בו מתחלה קדושת הספר ומזה מיירי הרמב"ם דהרי הוא כחומש מן החומשין כו' משא"כ בס"ת שנעשה מתחלה בהכשר ואח"כ נמחקה או בלה לא פקעה קדושה הראשונה עד פ"ה אותיות ובנדון כזה נשאל מאת מורינו ורבינו נר"ו אבל אחר העיון בהרמב"ם פ' יו"ד נלע"ד שהחילוק זה ליתא ע"כ דברי התלמיד שאינו מחכים את רבותיו אין חכמה אין עצה ואין דעת בכל מזמותיו ונכון לבו בטוח באהבת רבו שיכסה על שגיאותיו ויורה לו דרכי תורה בכל נתיבותיו דרכי נועם ונתיבות שלום והי' זה שלום עליך רבי ומורי מאת הצעיר שבתלמידים. הק' אלעזר פלעקלס החובק"ק ג"ט ואגפי' יע"א.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.