ומה שפלפל אדמו"ח ורוצה לחלק בין נדרים לשבועות לענין דשיל"מ משום דאין מתירין את השבועות רק מדוחק אבל לענ"ד ליכא למימר כלל לחלק בכך ואין זה רק חומרות הפוסקים ולא מדיני דגמרא אם כן האחרונים להחמיר יצאו ולא להקל ולהתיר מה שהוא מדיני דש"ס דשיל"מ ולעשותו דבר שאל"מ ומה שהביא אדמ"ו חמי מתשובת בית יעקב לא אבין כלל דשם הוא מפלפל לברר דעת הפוסקים דכל מלתא דלא אתי ממילא לא הוי דשיל"מ חוץ מנדרים משום דמצוה לשאול אבל לאינך פוסקים כל דבר שיש בידו לעשות אף שאינו מצוה הוי דשיל"מ א"כ ודאי אין לחלק ומכ"ש לפי מה שאמרנו דמדיני דגמרא אין לחלק כלל וכמו שיש מצוה לשאול על נדר כן יש מצוה לשאול על השבועה מהאי טעמא גופא דלמא יבוא לחלל בשבועה והא דנקט רמ"א נדרים הייני משום חומרות דאחרונים דלא יתיר לו שבועה אלא מדוחק ואם כן כיון דעכ"פ מדיני דש"ס הוי דשיל"מ א"כ גם האחרונים להקל באו זה נראה לענ"ד ברור הכ"ד בנכם אהובכם. איצק שפיץ מקשללין.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
