תשובה מאהבה חלק א · חלק ק״א סימן ו׳

ספק ד' אם אוכל מהתנאי כ"ש אם חייב באכילת האיסור או דוק' אם אוכל כזית מן התנאי דהנה דף י"ט ע"ב בפלוגת' דר"ע ורבנן אי חייב בכ"ש או בכזית דוק' וכתב המ"ל פ"ד מהל' שבועות דכ"ע בין ר"ע ובין רבנן סוברי' דלשון אכילה בלשון בני אדם בכ"ש ומש"ה מחייב ר"ע בכ"ש ורבנן סוברים דמסתמ' דעת הנשבע שלא יאסר עצמו בדבר יותר ממה שאסרו התורה שאר אסורי' ובכל איסורים בכזית מ"מ בשבועה הואיל ומפרש חייב בכ"ש התם נמי חייב יעיי"ש ולפ"ז דגם רבנן סוברים דאכילה בלשון בני אדם הוא כ"ש ורק בשבועה ודאי אין בדעתו לאסור פחות מכזית שלא יהי' איסור עצמו חמור משל תורה וכל זה בככר האיסור אבל בככר התנאי שלא בא לאיסר את ככר זה בעצמו רק לאיסר ככר אחר א"כ ודאי יש לנו לומר דאפילו בכ"ש נקרא אכילה ואם אכל האיסר בתחילה אסור לאכול מככר התנאי אפי' כ"ש אסור אין כאן בטל ברוב או בששים כיון דאיסורו איסר כ"ש ודו"ק.