תשובה מאהבה חלק א · חלק א׳ סימן ט״ו

יו"ד ומה גם שהחכם ר' אברהם ן' עזרא נודע לרבים וגם רבותינו בעלי תוס' מביאי' דבר משמו במס' ר"ה דף י"ג ע"א ד"ה דאקריבו ובמס' קדושין דף ל"ז ע"ב ד"ה ממחרת הפסח והרמב"ם ז"ל משבחו ומהללו באגרת אחת (עד שכמעט קשה להאמין שכוון הרמב"ם ז"ל על חבורי ר' אברהם ן' עזרא המצויים עתה בידינו) עכ"ז הפריז על המדה לדבר תועה על איש האלדים קדוש התנא ר' אלעזר הקליר יען כבר שקיל אברהם למטרפסי' ונענש בידוע תדע דברי רבינו הגדול והקדוש הרמב"ן ז"ל על דברי ר' אברהם ן' עזרא במה שמלעיג על הפיוטים ותמה על רז"ל בפ' ויגש בענין מה דאז"ל בכללן אתה מוצא ל"ג ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב וכ' הרמב"ן ז"ל שצריך לענות על דבריו פן יהי' חכם בעיניו בסתירת דברי רבותינו וכתב שם זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בענין פנחס וזולתו במקומות הרבה כו' הבט נא שמה ותראה נפלאות בתורת ה' וכיוצא בהן רבות שגלה הרמב"ן ז"ל חרפת החכם הזה לעיני כל ועיין בפ' נח מצדיק את הרשע נמרוד ואמר שבנה מזבח והעלה חיות לשם ה' ועיין פ' תולדות שהצדיק את עשו הרשע שבזה הבכורה שיצחק אביו הי' עני כל הרואה בוז יבוזו לו ומה מאד נשתבש והקיל באיסור כרת רחמנא ליצלן בחלב חולין ועיין בהרמב"ן פ' צו את אהרן ובביאור החכם ר"ה וויזל שם גם הרב הגדול והנורא מהרש"ל חבר חבור השגות על ראב"ע מפי' התורה כך ראיתי במחברת שם הגדולים באות שי"ן סי' ל"ב גם בהקדמתו ליש"ש על מס' ב"ק כ' וז"ל ושרי לי' מארי' להרמב"ם ז"ל א"כ הוא מה שנמצא באגרת הרמב"ם שכתב לבנו וגזר עליו ללמוד ספרי ראב"ע אשר לא הי' בעל תלמודא ורוב בנינו ופרושו דרך תכונה והטבעי וקבלת חיצונות והתריס בכמה מקומות נגד חכמי התורה והתלמוד או מבלי השגחה או מבלי ידיעה וכבודו במקומו מונח כי חכם גדול הי' ואין משיבין את הארי כי אין הולכין אחר פרושיו לא לחיוב ולא לפטור לא לאיסור ולא להיתר כי עשה כמה פעמים נגד הלכה אפי' נגד חכמי המשנה ונגד אמוראי התלמוד בלי מספר והאריך עוד וגם בהקדמתו ליש"ש על חולין כ' עליו מה שהוא מה"ת כ' שהיא מדרבנן ומה שהוא מדרבנן עשה לד"ת והאיסור עשה היתר והיתר איסור כו' גם שם האריך עיי"ש ובכל זאת חלילה לנו ולבנינו עד עולם לזלזל אחד המחברים או לדבר בגנות חבוריהם בשביל דברי ריבות אשר ערכו זה לעומת זה (וגם רבינו מהרש"ל שם פתח בגנות וסיים בשבח כמ"ש למעלה גם כ' שם ואמת שמעתי אומרים על הראב"ע שכך הי' מכריז ומודיע לרבים שאינו רוצה לישא פנים אלא לפרש עד מקום אשר שכלו יגיע לולי הקבלה כאשר רימז במקצת מקומות בפי' התורה לולי הקבלה הייתי אומר הבט נא שמה כי קשה עלי להעתיק כל דבריו) וכי לא נקבל בשמחה את רבינו הגדול הרי"ף בעבור שהשיג עליו הרז"ה וכי לא נקבל באהבה את רבינו הגדול הרמב"ם בעבור שהשיג עליו הראב"ד וכי"ב לעג הרבה מאד מאד עד היום הזה, דרך כלל על לעג וקלס האויל יתקלס ונבון בל יתעלס, כי הבזיון וכלימה אינו עושה מאומה בזאת יתהלל הכסיל בכבוד המדומה אשר להבל דמה קלון חברו זה הודו וזה הדרו זו תורתו וזה שכרו באופן שדברי בוז שחוק והתל מראב"ע אינם עושים רושם אצל בעלי המדע ואנשי השם ואינם מזיחים דברי אמת מעיקרם ושרשם.