שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק מ״ב סימן ב׳

מה שהראה לי שו"ת מהרי"ט חלק חו"מ סי' ע"ג שהאריך בענין המרדכי דפ' נערה ולא העיר מדברי תשובת הריב"ש שהובא בבית יוסף אוהע"ז סי' קס"ג שמשם משמע דלא כהמרדכי דאף דאלמנה חי' וכתב לה שתהא שלטאה לא מקרי ראוי לגבי יבם עיין שם הנה עיינתי בשו"ת מהרי"ט שם ובאמת שתמהני על דבריו דמה שהאריך על דברי המרדכי פ' נערה שפסק דאלמנה שמת חמי' קודם בעלה דאין לה לגבות מנכסי חמי' חלק ירושת הבעל דהו"ל ראוי כיון דחמי' הניח אלמנה והלכה כאנשי גליל והו"ל כל נכסי חמי' ראוי לגבי הבעל שלה ואינה נוטלת בראוי וע"ז תמה המהרי"ט דהא כל שמתה במותה אגלאי מלתא דהנכסים בחזקת הבן קיים דהא היא מחוסרת גוביינא. באמת שיפה תמה בזה אבל הדבר יפלא דמדוע לא זכר שבאמת דברי המרדכי דפ' נערה סותרין למ"ש בעצמו פ' כל הנשבעין שכתב בהדיא בראובן שמת והניח אלמנה ושתי בנות ואחת מהבנות נשואה ומתה אחר אביה ושוב מתה האלמנה והבעל של המתה טוען שירש חלק אשתו כתב דאף שבחיי אשתו הי' משועבד כתובת אלמנה ומזונות והו"ל ראוי אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק דהא ליתי' דכל כה"ג לא מקרי ראוי ע"ש שהאריך וכבר התעורר בזה בשו"ת מהרי"ל סי' ב' ובסי' ע"ד כתב לישב ובד"מ סי' ק' באהע"ז נתעורר לחלק בזה דבפ' כל הנשבעין מיירי במקום שנהגו כאנשי יהודא שמסלקין האלמנה לכך נקרא מוחזק שוב ראיתי בסוף התשובה במהרי"ט שם שהרגיש בדברי המרדכי פ' כל הנשבעין ובאמת לפי חילוקו של הד"מ יש לישב הרבה קושיות של המהרי"ט שם והנה מ"ש המהרי"ט שם דיכולים היורשים לומר מכח אבוה דאבא קאתינא צריך ביאור דסוף סוף ניהו דיש לומר מכח אבוה דאבא קאתי הא אבוה דאבא אינו רק משום דתחת אבותיך יהי' בניך ואם כן כיון דלא אתי רק מכח אב והרי אלמנת האב בא מכח אב ואם כן הוא קודם דפשיטא דאב קודם לבן מכח ירושה ובאמת בהא דאמרו בב"ב דף קכ"ח ע"ב לימא אנא מכח אבוה דאבא קאתי קשה גם כן כהנ"ל וצ"ל כמ"ש הקצות החושן סי' ק"ד ס"ק ט"ו דשם אינו רק מכח מצוה לפרוע חובת אביהם וכל שירשו מכח אבי אביהם אין עליהם המצוה עיין שם ודפח"ח ואם כן ל"ש כאן זאת. ובזה יש לישב כמה קושית. אך בגוף דברי המרדכי שסותרין זה את זה הי' נלפע"ד לישב דבאמת כיון דקיי"ל בחו"מ סי' רנ"ב ס"א דמוציאין למזון האשה והבנות מיד מתנת שכ"מ משום דמזון האשה והבנות חיובן מתחיל בגמר מיתה ומתנת שכ"מ אינו רק אח"מ ולפ"ז כיון דיורשין גם כן יורשין בגמר מיתה כמ"ש הרשב"א ח"ג סי' קכ"ה ואם כן כיון שחלו כאחד לא מקרי ראוי לגבי יורש דחיוב הירושה והמזונות אלמנה באין כאחת ולפי זה שם דירושה ודאי על כל פנים שוה למזונות אלמנה אבל בפ' נערה לענין כתובת האלמנה פשיטא דמקרי ראוי דכיון דחלו כאחת ניהו דלגבי הבעל היה ירושה לענין הכתובה שהיא רוצית לגבות הו"ל ראוי גמור וכעין מ"ש הנמוק"י דתקנת מזונות קודמין בתקנה ועיין בקצות החושן סי' רנ"ב מ"ש בזה וה"ה כאן וצ"ע בזה ודו"ק ועיין סי' קס"ב בהגה ובב"ש ס"ק י"ד הביא בשם הש"מ דכתב דאם כבר נשבע האלמנה אז היא מוחזקת בנכסי בין לכתובה בין למזונות ע"ש וכ"כ בגליון המרדכי פ' כל הנשבעין שם צ"ל דמכאן ראי' למה דמבואר בסי' צ"ב דאף כשנשבע' האלמנה יש לה מזונות ע"ש בס"ה בהגה ובאמת לענין כתובה הי' מקום לומר דכתובה מקרי מוחזק דכתובה אמרינן דעומד לגבות כגבוי דמי ועיין ב"ש סי' ט' מ"ש בשם הב"ח ומ"ש שם על הגליון שכן כתב הב"ח בשם המרדכי ודו"ק ובלא"ה נראה לישב דברי המרדכי שלא יסתרו זה את זה דהנה כל טעמו של המרדכי פ' נערה הוא משום דמשוי עבד למזונות אלמנה והיינו מפני שיכולה למכרה הקרקעות למזונות ולכתובה ולפ"ז נ"ל ברור דאם נימא דשומא הדרא גם בכתובה כמ"ש הרמ"א בתשובה סי' ב' דלא כרש"ל וכמו שהסכימו הש"ך בחו"מ סי' ק"ג והב"ש סי' צ"א ולפ"ז על כל פנים לאחר שמתה האלמנת האב ודאי דמקרי בעל הבת היורשת מוחזק דבאמת בעל יורש הוה במקום פסידא דידי' והא דבעל דינו כלוקח לענין דאין השומא הדרא הוא משום דיש פסידא במלוה כמ"ש התוס' דף ל"ד בב"מ ועב"ש סי' צ"א סק"ח דלענין להוציא מהמלוה מקרי פסידא ולפ"ז אם לא הי' פסידא מקרי יורש דלא הדרא השמא אם כן מכל שכן דאם לא מכרה האלמנה דעל כל פנים לא מקרי ראוי לגבי' דהבעל של הבת ולכך שפיר כתב המרדכי דבעל הבת מקרי מוחזק אבל בפ' נערה לענין כתובת אלמנות הבן כגון דהוא כבר מת והיא אי להדר השומא אם כן שוב מקרי ראוי דהי' משועבד לאלמנת הזקן למזונות ואף דאם הי' היורש חי הי' מחזיר ובכהאי גוונא מוחזק לגבי בכור דבעל כמ"ש המהרי"ט שם דלכך ביורש מקרי מוחזק כיון דסופו לחזור היינו דווקא דומיא דיובל דסופו מחזיר אבל כל דהיורש מת אם כן שפיר מקרי לגבי כתובת אלמנת הבן ראוי וכנ"ל ואם כן גם מהריב"ש ל"ק דשם לענין היבם שפיר מקרי מוחזק אף דמשועבד לאלמנה וז"ב ועיין בב"ב דף נ"ה גבי אם כן בטלת ירושת בכור כתבו התוס' מפורש דמה שמשועבד למזונות לא מקרי בשביל זה ראוי והדבר נכון מצד עצמותו דהיורש יש לו קנין הגוף בנכסים ואלמנה אין לה רק שיעבוד והרי קנין פירות לא מקרי קנין הגוף וקה"ג עדיף מקנין פירות ומכל שכן בשיעבוד לבד ודו"ק היטב.