שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ל״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הגידו לי בשם קיצור של"ה שכתב בשם השל"ה שנר יא"צ מותר לומר לעכו"ם מע"ש שידליקנו בשבת ושיכבה בשבת ואני חפשתי בשל"ה ולא מצאתי זה. אמנם הט"ז סי' ר"ס הביא בשם רש"ל בתשובה סי' מ"ו שנר יא"צ אם שכח להדליק קודם בה"ש יכול לומר לעכו"ם שידליקנו בה"ש. ולפע"ד הי' נראה דבר חדש דנר יא"צ חשוב שבות דשבות דבאמת המעיין בתוס' שבת דף צ"ד ד"ה ר"ש ימצא כי בין לרש"י ובין להתוס' חשוב זאת מלאכה שאצל"ג כי הנר יא"צ אינו חפץ שידלק כדי לראות מתוכו מה שצריך ואינו עושה רק זכר לנשמת המת מצד המנהג כמ"ש נר ד' נשמת אדם וא"כ אינו עושה המלאכה לאותו צורך שהי' במשכן דשם הי' כדי שיהנה מאותו האור וכאן א"צ להאיר רק לצורך נשמת המת ובכה"ג חשוב להתוס' מלאכה שאצל"ג וכן לרש"י דברצונו לא הי' ניחא לי' אותו דבר א"כ גם כאן אטו הוא נהנה במה שנכבה ומדליקו שנית הא ברצונו הי' שתדליק מע"ש ולא תכבה וא"כ הוה מלאכה שאצל"ג ושבות דאמירה לעכו"ם והו"ל שבות דשבות לדידן דקי"ל מלאכה שאצל"ג פטור מן התורה וכן במה שמצוה לעכו"ם להדליק בה"ש נר יא"צ לשטת התוס' הו"ל מלאכה שאצל"ג שאינו לאותו צורך שהי' במשכן והו"ל שבות דשבות ומותר במקום מצוה או צורך גדול ודוק היטב כי לא נפנתי כעת לעיין בזה כי חדשתי זאת בש"ק פ' בהר ל"ה למב"י תרי"ג ויום א' ל"ו למב"י כתבתי זאת ואני בצער גדול ד' ירחם עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ויאיר עיני במאור תורתו כאשר נפשי ולבבי חושק אמן.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.