שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ל״א סימן ו׳

והנה בשנת תרט"ז ג' במדבר ל"ז למב"י שאל אותי המופלג מוה' יוסף שורשטיין ב"י דברי הפ"י בפסחים דף מ"ה גבי בצק שבסדקי עריבה שכתב לישב קושית הט"ז דמ"ש התוס' שלא יבואו לאכלו הוא משום דלא בדיל מיני' וגם יש בו כרת דאם לא כן יקשה מחדש דגם כן לא בדיל מיני' ע"ש וע"ז הקשה דהא מחדש ליכא קושיא דהא אינו אסור בהנאה והרי התוס' הקשו מערלה וכה"כ דאינן בכרת וגם מתיר ל"ק רק מנדר כמ"ש המהרש"א שם הנה יפה הקשה. אבל באמת הר"ן כ' גם כן דלא בדיל מני' וגם אית בי' איסור כרת ובגליון שם נדפס בשם מהר"ן שפירא ז"ל דצריך לתרוויהו דכרת לחוד לא סגי דהרי חלב גם כן בכרת ולא החמירו ולא בדילי לא סגי דהרי נזיר גם כן לא בדילי ע"ש ואם כן גם התוס' אף שכתבו דאסור בהנאה אכתי קשה מכמה איסורים דאית בי' הנאה גם כן ואסור ואפילו הכי לא הוצרכו לבער וע"כ משום דיש כרת גם כן ואצטריך כלהו ומ"ש ראי' מחדש אף דחדש לית בי' הנאה כוונתו דעל כל פנים איסור הנאה לחוד גם ל"מ כמו כל איסורים שיש בו הנאה וע"כ משום דלא בדיל ואם כן יקשה מחדש וע"כ משום כרת כמ"ש הר"ן וכדרך שאמרו בכמה מקומות דמה לזה שכן בכרת יוכיח זה וכו' ודו"ק.