שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ג׳ סימן ה׳

ובזה נלפע"ד מ"ש הט"ז סי' שס"ו שם והמ"א ונלוה עליהם זקני הגאון הח"ץ ז"ל סי' קי"א שכתב במעשה דק"ק פירדא דכל שאין יכול לטלטל כיון שאין ערוב מבואות שוב ל"מ העירוב המונח בבהכ"נ דכל הטעם של הערוב חצרות הוא שיהי' נחשב כאלו כלם דרים שם והא כאן א"י לבא שם ובזה חדשו האחרונים דאם יש מת שם א"י להניח הערוב ולפמ"ש ע"כ לא כתבו זאת רק לשמניח בבית שאין להם לכל הקהל שותפות רק דע"י אוכל שמניחין נעשו שותפין בזה צריך שיהי' כאלו דרין שם כל הקהל אבל בבהכ"נ שיד כל הקהל שוה בו ויש לכל אחד בו חלק כמבואר סי' קנ"ג באו"ח וגם לכך יכולין לכתוב הרשאה וסומכין על ד"א קרקע שיש לכל אחד בבהכ"נ כמבואר בטוש"ע חו"מ סי' קנ"ג וא"כ מה שמניחין האוכל הוא רק היכר כמו שהאוכל משותף לכלנו בבית שיש לנו בשותפות כמו כן משותפין אנחנו בכל הבתים שיש לנו לבדנו א"כ ניהו דא"י לבא לבהכ"נ מ"מ אטו בשביל זה נתבטל השותפות שבבהכ"נ וא"כ יש היכר שאנו משותפין ולכך מותר להניח בבהכ"נ אף שאין ערוב בעיר. ובזה גלותי היום חרפת הגאונים שזכר זקני הגאון הח"ץ ז"ל שהי' שם רבנים בק"ק פירדא ולא חשו לזה ולפמ"ש א"ש ואין להקשות דא"כ בעירובין דף מ"ט הו"ל לומר החילוק והנ"מ שבין עירוב משום קנין או משום דירה לענין בהכ"נ וחצר השותפין דמשום דירה ליכא ומשום קנין איכא. אבל ז"א דגם משום קנין ל"ש דהא כבר יש להם שם קנין אף מקודם שהניחו העירוב וז"פ וברור וגם בלא"ה יש שם הרבה נ"מ ואטו כי רוכלא לחשוב וליזול. ובזה אני אומר בטח לישב גם מנהג המבורג שזכר הרמ"א סימן קי"ב שכתב שמניחין בהרבה בתי כנסיות שבעיר והוא ערער ע"ז וכתב דל"ש ענין עירוב בזה דכל ענין עירוב הוא דהוה כאלו קונים בבית הזה כלם וא"כ אם תולין העירוב בשני בתים אינו עירוב מכ"ש בתולין העירוב בהרבה בתי כנסיות. ולפמ"ש א"ש דכבר כתבתי דבהכ"נ חלוק משאר עירובי חצרות דשם צריך שיהי' נעשה ע"י העירוב שותפות בבית וא"כ בעי שיהי' מונח הכל בבית אחד אבל בבהכ"נ שהשותפות ברור אם כן אדרבא בכל בהכ"נ שהרבים מתפללים שם ויש להם מקומות שם א"כ עדיף טפי שכל בהכ"נ יש לה שותפות יותר חזק ממה שיש לבהכ"נ אחת אף שמשותפת לכל העיר ובפרט שאנו יוצאין וסומכין על שתוף במקום עירוב ובשותפות יותר אלים כשהיא באותה בהכ"נ שמתפללים בה ובפרט באותן עירות שבהכ"נ חלוקים בתפלתם כמו אשכנזים וספרדים וכדומה שכל אחת יש לה ענין וקיבוץ בפ"ע וא"כ פשיטא דהבהכ"נ שלהם הוא המשתף אותם וז"ב. וגם לפי מה שאמרו בירושלמי דז"ח הוא מפני דרכי שלום א"כ כשמונח בבהכ"נ ניכר השלום וגם שאל"כ ירבה הקטטה שכל אחד ירצה שיהי' בביתו כדאמרו בגיטין דף נ"ח דמערבין בבית ישן מפני ד"ש וגם דשייך חשדא וכשהוא מניח בבהכ"נ הכל אין קטטה וחשדא וגם התינוקות יכירו וידעו ולכך מניחין בבהכ"נ.