שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק כ״ט סימן ו׳

והנה בשנת תרי"ז ש"ק פ' תבא ט"ז אלול נקראתי במקום כהן וכשהגיע בפ' סמוך לפרשה הי' בשם הוי' הה"א הראשונה הי' דל"ת גמורה וצוויתי שלא לקרות יותר וברכתי ברכה אחרונה והטעם אף דאין מפסיקין בפ' סמוך לפרשה וגם באמצע פסוק אמנם אמרתי דהטעם הוא דאנו קורין הטעות בע"פ והוה כאלו נכתב כהוגן ולפ"ז זה בשאר תיבות אבל כאן בשם הוי' שאנו קורין אדנ"י וא"כ בע"פ אנו קורין השם אדני ובאמת הוא שם הוי' ומה אנו מועילין במה שאנו קורין ע"פ הלא בלא"ה אנו קורין ע"פ והכתיבה מ"מ צ"ל שם הוי' וכן נלפע"ד בקריין ולא כתובין כגון ישגלנה ישכבנה וכדומה בזה אם יהי' טעות לא יועיל מה שנקרא ע"פ דהא אין כתוב כהוגן ואנן בעינן קריין וכתובין ודו"ק.