שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ז סימן ג׳

והנה במ"ש למעלה בדברי הר"ן דבת מינה מחריב בה הי' נראה לפע"ד לבאר בזה הא דמבואר באו"ח סי' תק"ץ דאם תקע תר"ת בנשימה אחת יצא ויש מי שאומר שלא יצא דתלוי בזה דאם נימא דהמעשה עומד במקום הכוונה אם כן כל שתקע בנשימה אחת הרי מצא מין את מינו ומחריב אבל אם נימא דגם בת מינה לא מחריב לא אכפת לן בזה והנה הב"י כתב דהשברים והתרועה דתשר"ת מהראוי לעשות' בנשימה אחת דהרי בדיעבד אם תקע בנשימה אחת יצא וכמו בתקע תר"ת בנשימה אחת ובאמת שגם בתקע תר"ת בעצמו בנשימה אחת למ"ד דלא יצא שוב גם בזה לא יכול לעשות בנשימה אחת ועיין בטור שם שהביא דברי אביו הרא"ש שכתב דיש לעשות בנשימה אחת ואחר כך כתב בתקע תר"ת בנשימה אחת הי' נראה לכאורה דלא יצא ומיהו בירושלמי מבואר דיצא ולכאורה אין לדינים אלו שום שייכות ולפמ"ש הב"י שפיר תלוי זה בזה אם תקע תר"ת בדיעבד לא יצא שוב אין ראוי לעשות כאן בנשימה אחת אבל כיון דבירושלמי משמע דיצא אם כן גם בזה בדיעבד יצא ואני המתקתי הדברים ע"פ מ"ש הר"ן בכתובות דכל דנימא דבדיעבד מה שגבה גבה שוב לכתחלה ראוי להקדימו לזה דהרי כל שנתן לו שוב מה שגבה גבה ע"ש וה"ה בזה: והנה מ"ש הב"י דראוי לעשות בתקיעות דמיושב בנשימה אחת משא"כ בסדרים לולא דמסתפינא הייתי אומר להיפך דבאמת כבר כתב הר"ן בר"ה פ"ק והטור סי' תקפ"ה דעיקר התקיעות הוא מה שעושין על סדר הברכות והתקיעות דמיושב הוא כדי לערבב ואם כן לערבב אף שלא יעשה בנשימה אחת אין קפידא משא"כ בסדרים וכן אם נימא להיפוך דהעיקר הוא שלא לעשות בנשימה אחת ג"כ עיקר הקפידא על הסדרים דרב כלל כל צד שנוטה יותר לעשות בתקיעות מהראוי להקפיד על סדר תקיעות ודו"ק.