שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן ח׳

ובמ"ש אמרתי דבר נחמד במה שהקשו אח"כ בתוס' ב"ק הנ"ל דהיכי מדמה הקדש לחילול דלמה לא יוכל לחלל נטע רבעי של חבירו שלא מדעתו כיון דזכות הוא לו דזכין לאדם שלא מדעתו וזה זכות הי' להם דהכי אין טוב להם שיחללו אותם הבעלים ממה שיאכלו בלא חילול והניחו בקושיא ובקידושין דף נ"ו ד"ה מתקיף שהקשו ג"כ קושיא זו וכתבו בשם רבינו מאיר דלכך א"י לחלל שלא מדעתם דכמו שהמלקטים לא יכולים לחלל שהרי אינו שלהם והוה גזל ולא נתייאשו וכיון דאינהו ל"מ עבדו גם שלוחם לא מצי משוי ע"ש וא"כ הרי תירצו בטוב טעם ולמה הניחו שם בקושיא. ולפמ"ש א"ש דבאמת צ"ב דלמה לא יוכלו המלקטים לחלל דמ"ש התוס' קידושין דהוה גזל ולא נתייאשו קשה דהא אם נימא דסתם גניבה יאוש בעלים א"כ שוב יכולים לחלל דהוה שלהם וצ"ל דכיון דיאוש אינו קונה א"כ הוה כגזל ולא נתייאש וא"ל דאכתי אינו מועיל תירוצם דהא כל דהוה יאוש כשם דיכולים להקדיש דהו"ל יאוש וש"ר ה"ה דיכולין לחלל דהקדש וחילול שוים הם וכמ"ש בב"ק שם דחילול עדיף מהקדש וא"כ למה לא יוכלו לחלל וגם בודאי ניחא להו להבעלים שיחללו וכל היכא דשניהם מתרצים שיטת השארית יוסף הובא בב"ש סי' כ"ח דמועיל ומכ"ש כאן דבאמת הצנועים מחללין ג"כ וא"כ שוב מועיל החילול של המלקטים וממילא יכולים לעשות שליח להבעלים שיחללו וצ"ל כיון דבאמת הוה יאוש של"מ וא"כ לשיטת הש"ך ל"מ דהו"ל ש"ר ואח"כ יאוש וה"ה שא"י לחלל דכל שלא מועיל ההקדש גם לחלל א"י לחלל ולפ"ז זהו לדידן אבל שם דאמר דר"ל סבר כצנועין וא"כ לדידיה הי' מועיל היאוש אף לאחר ש"ר דהא כל דסבר דייאוש לבד קנה גם יאוש אחר ש"ר מועיל כמ"ש הש"ך בהדיא וא"כ שוב שפיר היה מועיל החילול של המלקטים ולמה לא יוכלו הם לחלל ול"ש תירוץ של רבינו מאיר ושפיר הניחו בקושיא ודו"ק היטב כי חריף הוא ועיין מ"ש בזה המהרש"א וקצה"ח סי' שנ"ד ס"ק ה' כתב לסתור דברי המהרש"א ולפמ"ש יש ליישב דברי המהרש"א דכל דהוה יאוש של"מ מועיל החילול ודו"ק היטב. ועיין שיטה מקובצת בב"ק שם: