שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן כ״ז

מה נכבד היום הזה בהגלות נגלות לנו אור נערב ככסף צרוף מזוקק שבעתיים דברים העומדים ברומו ש"ע. הלא המה הגהותיו היקרות עינים מאירות על ש"ע יו"ד ד' לבוב מענקיש ונקובים בשמות יד שאול. אולם ל"ז להבין דבריו הקדושים אשר עיני ראו בסי' נ"ה ס"ב ס"ק שם. עט"ז מ"ש בזה על דברת הרשב"א ואני תמה על הרשב"א ממה דאמרו בחולין קכ"ז ע"ב ביצת השרץ מרוקמת טהורה ונקובה כ"ש טמאה ולפי דברי הרשב"א כל ביצה נקובה ויכול לכנוס לתוכה בשר כחוט השערה ודוחק לחלק בין נקובה בתולדה ולנקובה אח"כ כמו שכתב הט"ז וצע"ג. עכ"ל הטהור והנה הרואה צריך להשתומם לפי מה דאמרי' שם וכמה נקובתה כחוט השערה שאפשר ליגע כחוט השערה ופירש"י בד"ה כחוט השערה וכו' שער ראשו וזקנו אם יכניסו לתוכו הרי נגע וטמא שהשער המחובר הרי הוא כבשר עי"ש א"כ בהדי' משמע בפי' דצריך ע"כ לידע אם יכולין ליכנס לתוכו שער ראשו וזקנו להביא הטומאה מתוכו לחוץ אבל אם הוא מנוקב בדרך שאין יכולין לכנוס לתוכו שער ראשו וזקנו טהור אע"פ שמנוקב אח"כ ויכול להיות בדרך זה שיהי' מנוקב אח"כ ואעפ"כ לא יהי' הנקב גדול כ"כ עד שיכולין ליכנס לתוכו שער ראשו וזקנו כדמשמע בהדי' בגמ' דאמרי' את שאפשר ליגע טמא ואת שא"א ליגע טהור וכמה נקיבתה כחוט השערה וא"כ לפי"ז ביצה שמנוקב בתולדה אע"פ שברור שמנוקבת היא אעפ"כ אינה מנוקבת כ"כ עד שיכולין ליכנס לתוכה שער ראשו וזקנו כאשר יעיד הרואה. ובודאי לא יהי' עדיף אם הוא מנוקבת בחולדה ממנוקבת אח"כ במקום שאינן יכולין ליכנס לתוכו שער ראשו וזקנו וצע"ג. ודברי הרשב"א ברורים: