והנה בשנת תרי"ט בש"ק תולדות שאל תלמידי המופלג מוה' גרשון קארציר ני' במ"ש התוס' ד"ה כל הנלקט למה לא חללו כרם בב"א וע"ז תמה דבאמת מדרבנן אין פודין במחובר לפי שאין דמי' ידועין רק דא"א בע"א וכמ"ש בשיטה מקובצת וא"כ עכ"פ כל הכרם לא היו צריכין לחלל וא"כ שוב אין רשאין. והשבתי דכל הטעם דאין מחללין הוא מטעם שאין דמיו ידועין וא"כ אפשר דזה בחלק מהשדה והכרם אין דמיו ידועין אבל כל הכרם אפשר דמיקץ קיץ להו ועוד כיון דחללו על מה שאכלו האחרים וא"כ עכ"פ שלהם יהי' מחולל דהא נתנו יותר ממה שחללו לאכילתם ואף דרצו לחלל בשביל אחרים אבל עכ"פ מה שעשו לתוספת חומרא בזה לא יגרע חלקם והוא מחולל כנלפענ"ד ועיין מ"ש המהרש"א שם והנ"ל נתקשה בדבריו. ולפענ"ד הכוונה פשוטה דשם הקביעות למעשר הי' לעתות ערב ומקודם לא נקבע למעשר ואף דמדרבנן אסור גם ארעי מ"מ לא חשוב כ"כ דהו"ל ספק דרבנן משא"כ בנטע רבעי ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.