והנה בעש"ק האזינו שנת תרט"ו התחלתי ללמוד בירושלמי פ"ה ממעשר שני על רשב"ג דאמר כל הנלקט ופריך שם בירושלמי דכמ"ד בשחרית לא אתיא ויש אדם דמפקיר במחובר והיא קושית התוס' והרמב"ן במיוחסות ובשיטה מקובצת הנ"ל ומשני דאית לי' לרשב"ג משיכתו של מע"ש הוא פדיונו וא"כ פדה בשחרית והפדייה מועיל כשהתחיל זה למשוך ועיין שם בה"ב דאמרו ג"כ בירושלמי ויפדה במחובר לקרקע ואסיק בקשיא. ועכ"פ מבואר דקושית הקדמונים הנ"ל היא קושית הירושלמי הנ"ל וצע"ג. ועל הר"ש יש לתמוה יותר דהוא ראה דברי הירושלמי במקומו ואפ"ה לא הרגיש בזה ודרכו להביא בפירושו דברי הירושלמי וכאן לא הרגיש בזה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.