שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן י׳

ובזה יש ליישב דברת התוס' במ"ש דהו"ל שינוי החוזר לברייתו ע"י שאלה והקשה המהרש"א דהא עם יאוש אפשר דמועיל אף שינוי החוזר לברייתו והפ"י מילא ידיו כמו אברז' דאמרו בהגוזל דמועיל עם יאוש ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דל"מ שינוי החוזר לברייתו כתב הרמב"ן במלחמות משום דכל שהוא חזר לברייתו והבעלים מרדפין אחריו וישיגוהו ישוב הדבר לכמו שהיה וא"כ לכך כל דהוה יאוש ואין הבעלים מרדפין שכבר נתייאשו מועיל אף בשינוי החוזר לברייתו ולכך מועיל באברז' ולפ"ז כאן דהוה יאוש של"מ א"כ בשעה שנשתנה דהיינו הקרש היה הדבר חוזר לברייתו ולא היה יאוש כלל והיו הבעלים מרדפין אחריו ויכול להיות שיהיו רוצים שיחזור לברייתו וא"כ לא הי' מקרי שינוי כלל א"כ אף שנתייאשו אח"כ מה מועיל ודוקא יאוש קודם שינוי החוזר לברייתו מועיל ולא להיפך דבעוד שלא נתייאש לא היה כאן שינוי כלל ויאוש הוא דעושהו לשינוי החוזר לברייתו והרי לר"מ ל"מ יאוש כלל אף מדרבנן ומה יועיל השינוי השם כל דמצי לחזור לברייתו בעוד שלא היה יאוש כלל ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד ואף דהתוס' בדיבור שאחריו לא קאי בזה כמ"ש ליישב י"ל דהם הקשו לרבא דס"ל יאוש של"מ הוה יאוש היה יכול להקשות דהו"ל שינוי רשות ודו"ק: