שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ו סימן ב׳

מה שהאריך אי קי"ל כר"ש בדבר העומד לזרוק ולשרוף אי כזרוק ושרוף דמי והביא דברי התוס' בשיטה דף כ"ה ע"ב ד"ה לאו שכתבו וצ"ע כלאי הכרם אמאי מטמא טומאת אוכלין ולא אמרינן כתותי מכתת שיעורא וע"ז הקשה דהא במקום דמבואר דמטמא טומאת אוכלין מבואר גם ערלה כדאמרו במנחות דף ק"א ובכורות דף ט' ולמה לא הקשו מערלה ג"כ דהוא ג"כ מכתת שיעורא. הנה יפה הערת. ולכאורה בפשיטות י"ל דהנה בסוכה דף ל"ה נסתפקו התוס' אם בערלה היא מה"ת בשריפה או רק מדרבנן ומשמע שם דאי אינו רק מדרבנן ל"ש לומר דכתותי מכתת שיעורי' ואף דמסקי התם דהוא מה"ת מ"מ לא הי' להם מקום להקשות בפשיטות מערלה ולכך הקשו מכלאי הכרם דהוא בודאי בשריפה מה"ת דכתיב תקדש תוקד אש כנ"ל בפשיטות. אך ידעתי כי דרכך ע"ד הפלפול הנהוג ע"כ אמרתי לעיין בזה. והנה נראה לפענ"ד דלכאורה צ"ב הא באמת כל איסורי הנאה דאין להם דמים קשה והא יוכל להנות מהם שלכדה"נ וכבר כתבו התוס' בקידושין דף נ"ו דלכך האשה מתקדשת באה"נ דמותר להנות שלכד"ה וצ"ל כיון דאיסורי הנאה היא א"כ מה שנהנין שלא כד"ה זה אינו מצדו ויד כל בו שוה א"כ ממילא לכך א"ה מקרי אינו ברשותו דהא הוא שוה לכל אדם ועיין בהשמטות לצל"ח פ"ק דפסחים שכ"כ בהדיא להשיב על קושית הרב מוה' אפרים וועהלר יעו"ש וכן נראה מדברי הריטב"א בקידושין שם לענין מה שהקשו דיכול להנות מאפרן ע"ש ולפ"ז יקשה דעכ"פ היאך נקרא כתותי מכתת שיעורי' דעכ"פ לא מחשב כעפרא בעלמא דיכול להנות מזה עכ"פ שלכדה"נ ולא מכתת שיעורי' וצ"ל דכיון דבכלאי הכרם אף שלא כדה"נ אסור כדאמרו בפסחים דף כ"ד וכן קי"ל בטוש"ע סי' קנ"ו וא"כ שוב שפיר הקשו דכתותי מכתת שיעורא ומעתה לכך הקשו מכה"כ ולא הקשו מערלה דבערלה מותר להנות שלא כדה"נ א"כ שוב לא שייך כתותי מכתת שיעוריה וזה ברור. ומה דאמרו ביבמות דף ק"ד לענין בגד המנוגע דכתותי מכתת שיעורי' צ"ל כיון דאתקש למת אסור אף שלכד"ה וצ"ע בזה והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש דמערלה ל"ק כלל דהרי אמרו בסוטה דף מ"ג ע"ב דבילדה בילדה כשנטע הראשונה לסייג ולקורות דהשנייה חייבת בערלה (מכאן מטושטש מאד).