והנה מעלתו כתב להקשות בהא דאמרו בגיטין דף י"ד הולך מנה לפלוני ובקשו ולא מצאו תני חדא יחזיר למשלח ותני חדא יחזיר למי שנשתלחו לו ליורשיו ומפלפל שם הש"ס בכמה אוקומתות והקשה מעלתו לפמ"ש הסמ"ע בסי' קכ"ה ס"ק כ"ה דבעניים נעשה נדר וא"י לחזור בו דהיינו דלענין זה הוה בעני אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דא"י לחזור בו כל שנתנו ביד השליח דהו"ל כתרומה ביד הגזבר דא"י לשאול וא"כ נוקי הא דקתני יחזיר למשלח באם היה המקבל עשיר דאז כיון שלא זכה בו המקבל דהולך לאו כזכי א"כ יחזיר למשלח והא דקתני ליורשי מי שנשתלח לו משום דמיירי בעני דאז א"י לחזור בו ולכך יחזיר ליורשי מי שנשתלחו לו והאריך בזה. ולפמ"ש א"ש דכל דלא זכה בו המקבל אף דהוה כנדר מ"מ לא זכה בו המקבל א"כ שוב לא זכו בו יורשיו דאף דנדר לו אבל ליורשיו לא נדר וכמ"ש הט"ז. וראיתי בקצה"ח שם שרצה לומר דבנדר לעני הו"ל הולך כזכי כמו בשחרור דאי לאו דעביד נייח נפשי' לא הוה יהיב לי' וה"ה בנדר כל שנדר לו תן לו הו"ל כחוב והו"ל כזכי. ולפ"ז כל דזכה בו שוב בודאי זכו בו היורשי' שלו אבל באמת המח"א הלכות צדקה סי' ג' דחה הדבר זה ע"ש וכן נראה מפשטת לשון הב"י והש"ע שם דלא כתבו רק דנעשה נדר וא"י לחזור בו אבל לא דהוה כזכי:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.