שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ׳ סימן ט׳

והנה בשנת תרכ"ב ביו"ט אחרון של פסח נשאלתי מתלמידי בהא דרב פפא משני בב"ק דף כ"ב שם דאפיך מיפך כלבא בזקירה וכו' פטורין מנ"ש וחייב בח"נ וע"ז הקשה מהא דכתבו התוס' בב"ק דף ט"ו ד"ה והשתא דלמ"ד פ"נ ממונא האי כלבא דאכל אמר' פטור לגמרי דל"ש תולדה דקרן דהא קרן אורחי' דסתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי וכאן אינו אורחי' ע"ש ולפ"ז ר"פ דס"ל ממונא א"כ איך שייך דחייב ח"נ הא לאו אורחי' ואינו תולדה דקרן ועיין במהרש"ל שהקשה על דברת התוס' שם מהך דתני אכלה כסות וכלים משלם מה שנהנית והא לאו אורחיה הוא וכתב כיון דאכלה דברי' שאין ראויים לה א"כ כוונה להזיק ושוב הו"ל אורחי' והו"ל קרן דדרכה להזיק למ"ד פ"נ ממונא אבל אכל אימר' רברבי דלאו אורחי' ולא דרכה ונהנית וא"כ לא כוונה להזיק ושוב אין לחייב דלא הוה תולדה דקרן ע"ש וא"כ כאן דלאו אורחיה שוב למה יתחייבו בח"נ ויפה שאל. והשבתי בזה כיון דבאמת תפ"ב לגבי רגל ניהו דלגבי קרן לא מתחייב בשביל תב"פ אבל מ"מ ח"נ חייב דעכ"פ ל"ש לומר דפטור לגמרי דהא באמת הוה פשיעה דלא שמרו לגבי רגל ולענין זה אורחיה רק דכלבא בזקירה לאו אורחי' ואין לחייבו על מה שתב"פ ועכ"פ א"א לפטור לגמרי דמ"מ פשע ובשלמא באכל אימרי רברבי דלא פשע כלל דלא הי' לו לשמרו מזה א"כ למה יתחייב אבל כאן דהי' לו לשמרו שלא יזיק ברגל וניהו דלא בא ההיזק מחמת הרגל אבל עכ"פ ח"נ חייב אף דלאו אורחי' והו"ל כמו צרורות דרגל כנ"ל לפום רהיטא אבל לא נתברר היטב. עוד יש לומר דהנה התוס' בדף ה' ע"ב ד"ה שכן כתבו דלמ"ד פ"נ ממונא אדרבא קרן עדיפא דדרכו להזיק ולא קיימי בחזקת שימור ולפ"ז שוב באמת הו"ל תב"פ וס"ב דבשלמא אם פ"נ קנסא א"כ קרן אין דרכו להזיק בקרן ואין לו לשמרו משא"כ בפ"נ ממונא א"כ דרכו להזיק ושוב הו"ל תב"פ וניהו דמ"מ קרן א"ח רק ח"נ אפילו בפשיעה גמורה מ"מ עכ"פ ח"נ בודאי חייב דהו"ל תחב"פ ודו"ק היטב ומה שהקשה עוד מדף י"ט ע"ב גבי פת ובשר עיין יש"ש פ' כיצד סי' דביאר בהדיא דשם מיירי למ"ד פ"נ קנסא ודו"ק. שוב הראני הבחור הנ"ל דברי הת"ח שחולק על דברת התוס' בב"ק ט' הנ"ל והראני שרש"י בכתובו' דף מ"א פירש כמ"ש התו"ח דלא כתוס' ב"ק הנ"ל וצ"ע בזה: