ובזה יש ליישב הא דאמר הש"ס בו ובשלוחו אין בה ובשלוחה לא ותמה המהרש"א דשלוחה לאו דוקא כדאמר ר"נ לקמן דא"י לעשות שליח בגירושין. ולפמ"ש י"ל דשם באמת י"ל דממנ"פ אם כידה דמיא א"כ יש לה יד בפ"ע ושייך שליחות וכמ"ש וא"נ כחצר דמיא מ"מ באמת אינה מקודשת עד שיבא לידה ול"ש לומר דהוה כטלי גיטך מע"ג קרקע דבקידושין לא בעינן שיבא לידה ואף אם נימא דבשטר פסול אבל קידושי כסף לכ"ע לא איכפת לן בטלי קידושיך מע"ג קרקע כמ"ש המהריב"ל ומהרשד"ם וע' מלמ"ל פ"ג מאישות ודו"ק. ולכאורה רציתי לומר בישוב הקושיא הנ"ל דבאמת כיון דהוה זכות להאב במה שמכנסת עצמה לרשותו א"כ השליח השני נעשה שליח של האב דזכייה מטעם שליחות וא"כ בשליח ראשון ל"ש מילי ושפיר נעשה ש"ק. אך ז"א דהא ש"ק צריך עדים במנויו וא"כ כל שהאב לא עשהו שליח בעדים ל"מ מטעם זכייה וז"ב ולפ"ז יש ליישב קושית המהרש"א הנ"ל דבקידושין שפיר מועיל אף דהוה מילי משום דהוא מתורת זכייה ובקידושין א"צ עדים במנויו לשיטת הרא"ש כמ"ש סי' ל"ה באהע"ז והא דהוה זכייה אף שמפקעת עצמה מרשותו היינו דעכ"פ זכי לי' הכסף הקידושין וכבר כתב הר"ן לענין פרוזבול דאף שע"י הזכייה מסתעף חוב אפ"ה מקרי זכייה ועיין נקודות הכסף סי' קס"ב ודו"ק. ובזה י"ל טעם רש"י קודם חזרה דס"ל דקטנה א"י לקבל גיטה דלית לה יד היינו משום דצריכה עדים על ש"ק ואין מעידין על הקטן וכ"כ הרמב"ם פ"ו מגירושין טעם זה. ובזה יש ליישב קושית התוס' מקטנה אמרה התקבל לי גיטי דמגורשת. ולפמ"ש א"ש דשם דנעשה שליח להולכה וזה א"צ עדים על מיניו וגם דהא הבעל הוא גדול ושפיר מעידין עליו ואם כן שפיר מגורשת בהגיע לה הגט וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
