והנה בהא דאמרו או דלמא כחצר אביה דמיא כי מטא גיטא לידה נמי לא תתגרש דהו"ל חצר המשתמרת שלא לדעת אביה הקש' אותי תלמידי המופלג כמר סענדר דלמה לא יהי' מועיל הא כל הטעם דבעי בגט חצר המשתמרת לדעתה משום דאל"כ הו"ל חוב לה וכאן לענין אב הוה זכות כדאמרו שם דמכנסת עצמה לרשות אביה. ולק"מ דמ"מ חצר המשתמרת בעינן רק דלא בעי שתעמוד בצד חצרה אם הוה זכות וגם לפמ"ש הנימוק"י גבי ראה אותן רצין דמה דמהני במתנה הוא משום דהו"ל יד אריכא דכל מה שיש לאדם בחצירו מניח לה וכאן באמת עד שעה שמקבלת הגט לא היתה ברשות אב דכבר יצאת מרשותו וא"כ שוב ל"מ דלא הוה חצר המשתמרת לדעת אביה וצ"ע כעת כי לא השקפתי בזה בעיון:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.