וראיתי בספר אחד נדפס קושיא בשם הגאון החריף מו"ה משלם ז"ל אבד"ק פ"ב בהך דכתבו התוס' בגיטין ל"ג דיוכל לחפות על ב"א וישלח לה גט וכתבו דאם בדין יחפה לא אכפת לן ועוד תירצו כיון שעוש' תקלה ומרבה בזנות וכל כוונתו להפקיע הקידושין כדי שלא יהרגו אותה בזה ל"מ החיפוי בכל כה"ג ע"ש וע"ז הקשה דבאמת כל עידי זנות הם חצי דבר דהא בלי עידי קידושין ל"מ עדותם דפנויה היא וצ"ל דעידי קידושין ל"צ לעידי זנות ולפ"ז גם כאן גם עידי קידושין ל"צ לעידי הזנות דבלא עידי זנות היו הקידושין בטלים דאפקעינהו רבנן לקידושין כל דשלח גט ובטלו רק שע"י שהעידו עידי זנות שזינתה ל"מ ההפקעה וא"כ עידי זנות צריכין לענין עדות הקידושין וא"כ הו"ל עידי קידושין חצי דבר ובאמת שהיא קושיא מושכלת אבל לא אמר הגאון רק לחדודי בעלמא דכאן כ"ע מודו כיון דהעידו כל מה שיכולין לראות לא חשוב חצי דבר וכמ"ש הרי"ף וגם התוס' מודים כאן דע"כ לא נחלקו רק בשאר חצי דבר דבשעה שראו לא ראו רק חצי דבר בזה שפיר י"ל דמה בכך שראו כל מה שהיו יכולין לראות הרי לא ראו רק חצי דבר אבל כאן בשעה שראו הקידושין ראו עדות שלם רק שכעת היו נפקעים הקידושין אבל עדות ראיית הקידושין הם עדות שלם וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.