שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן ב׳

מקור הדבר היא בב"ק דף ע' ע"ב פלוגתא דר"ע ורבנן הרי אכלה שנה ראשונ' בפני שנים וכו' הרי זו חזקה אלא שר"ע חולק בדבר שנאמר דבר ולא חצי דבר ורבנן דבר ולא ח"ד מאי עבדי לי' למעוטי ב' אומרים אחד בגבה וב' אומרים אחד בכריסה והנה ראש המדברים בזה הרי"ף ז"ל כתב שהראשונים שאלו מה בין זו לחזקה דהתם מצטרפין וכתב דש"ה דכל עדות של הכתות מועיל עכ"פ להפירות של שנה זו ומיגו דהוה עדות להפירות הוה עדות לענין חזקה אבל בב' שערות כל אחת בפ"ע אינו עדות כלל ע"ש והבהעה"מ תמה דאכתי קשה מהא דקאמר הש"ס בב"ק לימא מתניתין דלא כר"ע ולשיטת הרי"ף גם כרבנן לא אתיא דלדידי' עידי טביחה לא הועילו בלי עידי גניבה ואף דעידי גניבה לא צריכי לעידי טביחה הא בהס"ד לא הוה ידעינן מהסברא הלז דהא אח"כ חידש הש"ס זאת דמי לא מודה ר"ע בעידי קידושין ע"ש ולפענ"ד נראה דיש ליישב דבאמת ענין דבר ולא חצי דבר ל"ש רק בענין אחת וכמו חזקה דענין חזקה לא הוה רק בשלשה שנים וכן ב' שערות דלא הוה סימן גדלות רק בשתי שערות וא"כ מקרי חצי דבר והוצרך הרי"ף לדחוק דמועיל עכ"פ לפירות אבל כאן בעידי טביחה דהגניבה והטביחה הם שני ענינים נפרדים ועל הגניבה חייב כפל ועל הטביח' ד' וה' וניהו דכל זמן שאין כאן עידי גניבה ל"ש ענין עידי טביחה דדלמא שלו הוא טובח אבל כל שידעינן מקודם דגניבה היא העידי טביחה הם עדות שלם ועידי גניבה הם רק גילוי מלתא דלא שלו טבח אבל הטביחה היא עדות שלם בפ"ע ושפיר לרבנן הוה עדות שלם ורק לר"ע דס"ל אף בעידי חזק' מועיל לפירות ולענין הפירות הוה עדות שלם ומהראוי שיועיל גם לענין חזקה ואפ"ה לא מועיל לכ"ע דהוא בעי שהעדים יגידו כל דבר ולא יהיו צריכים לעדות אחרים וא"כ גם בזה הא עכ"פ לולא עידי הגניבה לא הי' מועיל עדותם ולזה אמר דלא כר"ע וע"ז משני כיון דעידי גניבה ל"צ לשום דבר והיינו דבאמת גם ר"ע מודה דהם ענינים נפרדים וכל שידענו שלא שלו הוא שפיר הוה עדות שלם לר"ע וז"ב. ובזה מיושב לדעת הרי"ף הא דהקשו בתוס' ב"ק ובב"ב דף נ"ו מהא דאמרו בגיטין דף ס"ב דצריכה להביא שתי כתי עדים אחת שבפניהם אמרה ואחת שבפניהם קבל וקרע והקשו דהא אותן שאמרו שקבל צריך לעידי אמירה וכן להיפך ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דשם ענינים חלוקים הם דודאי צריכ' שתאמר לשנים לקבל הגט והשליח צריך לקבל בפני שנים א"כ כל כת בפ"ע דבר שלם הוא משא"כ בשערות וחזקה דלא הוה ענין עד שיאמרו על כל הג' שנים דעד ג' שנים לא מקרי גדר חזקה וכן קודם השתי שערות לא מקרי גדר הגדלות וז"ב כשמש לדעתי ומהתימה על הה"מ והרמב"ן במלחמות שנתקשו בזה ולא העלו תירוץ מספיק. ולפענ"ד הדבר מבואר כמ"ש ובזה מדוקדק לפענ"ד הא דבב"ק מסיימי למעוטי שנים אומרים אחת בגבה וכו' דהני אמרי קטנה היא והני אמרי קטנה היא ובב"ב לא מסיימי הך דהני אמרי קטנה היא ובחידושי ת"ח עמד בזה בב"ק שם ואמר כי הש"ס כיון ליישב דמ"ש מעידי טביחה דלענין חזקה יש לומר כתירוצו של הרי"ף משא"כ בב"ק דקאי לענין עידי טביחה דלא שייך תירוצו של הרי"ף ויקשה שם קושיתו וצ"ל דשם לא היו יכולים לראות יותר משנה אחת ואותו שנה ראו משא"כ בשערות דהיו יכולין לראות יותר ומדלא ראו יותר משמע שאומרים שאכתי קטנה היא ובאמת שסברא זו מוזכר קצת בבעה"מ בב"ב שם אבל הוא דחוק דמה בכך שלא ראו יותר ואטו בשביל זה מגרע גרע ועיין רשב"ם שם שמחלק כעין סברא זו אלא שכפי הנראה רוח אחרת אתו דהוא מחלק כיון שלא ראה רק שערה אחת ולא התחיל עדן סימני גדלות דיכול להיות דהוה שומא בעלמא כל עוד שאינו מעיד על שנים משא"כ בחזקה וזה סברת מלחמת ד' להרמב"ן ז"ל בב"ק שם ובאמת שסברא נחמדה היא אבל א"צ למה שהרכיב הרשב"ם אתרי ריכשי סברת התוס' והרמב"ן ביחד דוק ותשכח עכ"פ יהיה איך שיהי' לשיטת הרי"ף ודאי קשה ועיין בת"ח בחידושיו לב"ב שם ולפמ"ש אתי שפיר דגם להרי"ף עיקר הסברא דבשערות לא מקרי גדר הסימני גדלות רק בב' שערות וא"כ כל שלא מעיד על שתי שערות מעיד על הקטנה עדיין משא"כ בטביחה ומכירה וזה שסיים בב"ק דהני אמרי קטנה היא לחלק בין שערות לעידי טביחה וגניבה וז"ב ודו"ק ובזה מיושב מה דק"ל למה מצטרף בעידי חזקה לשיטת התוס' ישנים בכריתות דף י"ב דצריך שיתכוין לשם עדות וא"כ כל שלא ראה רק שנה אחת לא נתכוין לשם עדות דמה יעיד ולשיטת הרי"ף אתי שפיר כיון דעכ"פ לפירות הי' עדותו עדות מועיל גם לענין חזקה וזה שמסיים דהני אמרי קטנה היא והיינו שלא נתכוונו להעיד על סימני גדלות כלל: