שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן כ״ד

והנה לכאורה צ"ב הך שכתב הרא"ש דיש חזקה שלא תרצה לאסור כל ימיה ומה חזקה יש לה והא כיון שהבעל מכחישה ואומר לא גרשתיך א"כ שוב מהראוי היה שהב"ד יבקשו ממנו שיגרשה כדאמרו בקידושין דף ס"ה מבקשין ממנו ליתן גט וכאן עדיף משם דשם א"י לכופו דלא ניחא ליה ליתסר בקרובותיה וכאן ב"כ וב"כ כבר נאסר בקרובותיה וא"כ מה הפסד יש לו בזה. אך ז"א דבאשת ישראל הבעל יש לו הפסד דהוא טוען דאינה גרושה והוא רוצה לדור עמה ולמה יגרשה שתהיה מותרת להנשא לכל אדם אדרבא יאמר הבעל אם איני מגרשה עכ"פ לא תנשא לאחרים שהרי היא יודע שלא גרשה וא"כ שוב יש לה הך חזקה דלא תרצה לאסור עצמה. ובזה מבואר מה דאמר ר"ה רק החזקה דאין אשה מעיזה ורבא פליג דמעיזה ולא אמר סברת הרא"ש משום דרש"י פירש דהך אבעיא באמרה לבעל גרשתני וקאי בא"כ והרי בא"כ שוב אין לבעל הפסד במה שיגרשה דבלא"ה אסורה לחזור לו דלפי מה שהוא טענה שכבר נתגרשה שוב אין לה חזקה שלא תרצה לאסור שהרי מבקשין מבעלה שיגרשנה ואפשר דגם כופין שהרי אין לו הפסד וכמ"ש הרמב"ם שם. ובזה מיושב מה שפירש"י לענין א"כ ולא פירש כהר"ן דהנ"מ לענין שתנשא לאחר ועיין דרישת ארי וק"ע למהר"ל. ולפמ"ש א"ש דבזה ל"ש סברת הרא"ש ושפיר לא אמר ר"ה רק מטעם חזקה דאינה מעיזה לבד: עוד היה נ"ל דבר חדש דלכאורה צ"ב לפמ"ש הרמב"ם בטעם דאם הבעל אומר גרשתי דא"נ משום די"ל דבגט פסול גירש וא"כ יקשה להיפך למה באומרת גרשתני נאמנת ודלמא גרשה בגט פסול והוא אינה מעיזה לגמרי דעכ"פ גירשה בג"פ ומצאתי בבית מאיר ריש סי' י"ז שהעיר בזה וצ"ל דרב המנונא לא חש לזה שמא גרשה בגט פסול דמה"ת לחוש לזה ולפ"ז י"ל דרבא ס"ל דחיישינן שמא גירש בגט פסול ולכך יכולה להעיז. אמנם רש"י פירש דבא"כ מיירי שם וא"כ ל"ש גט פסול דאף בגט פסול עכ"פ ריח הגט הוה ופסולה לכהונה וא"כ הרי הוא אומר לא גרשתיך והיא מודה שעכ"פ לא הי' גט פסול ולכך נאמנת דבשלמא באשת ישראל כל שאומר לא גרשתיך אף גט פסול בכלל דכל שהגט פסול הרי הוא בכלל לא גרשתיך משא"כ באשת כהן דעכ"פ פוסל לכהונה ושוב אין לחוש לזה ודו"ק: ובזה מיושב היטב הקושיא הנ"ל דמה פריך בכתובות על רבא והא רבא חולק על רה"מ ולפמ"ש א"ש דשם בתרי ותרי עכ"פ שני כתי העדים מעידין שלא היה כאן גט פסול ושוב שייך חזקה דאין אשה מעיזה ורבא לא פליג רק מטעם שיש לחוש שהי' גט פסול ודו"ק היטב: